היום היה יום חופש מהכל (כלומר ממתמטיקה ופיזיקה).

(הוא לא היה ממש במקום כי יש לי ביום שני מבחן בפיזיקה ולא התחלתי ללמוד, אבל ככה יצא...)

בבוקר היה לי שיעור נהיגה. היה טוב חוץ  מכמה דברים קטנים.

יום שישי טסט פנימי.

הייתה לי שעה להתארגן, היה מאוד לחוץ, ואז הלכנו לבריתה. לדני דודים שלי נולדה בת דודה חדשה, לפני חודש, והיום הייתה הבריתה.

התינוקת חמודה ביותר.

מסתבר שלבריתה קוראים זבד הבת.

ישר משם נסענו לסבתא, כי לא היה טעם לעבור בבית.

לולי היה חמוד במיוחד. הוא דיבר מאוד מאוד יפה, והתנהג מאוד יפה.

נזק היה מעצבן במיוחד. הוא כל הזמן בכה.

וצ'ופצ'יק לא היה חולה (אחרי שבועיים או יותר שהוא כל הזמן חולה), והוא היה חביב מאוד.

קיבלתי פוסטר לצביעה (האלה של הציורים האפריקאים, שיש המון פרטים וחיות), וחבילת טושים.

מתנה של ילדים קטנים, אבל נחמד לי.

וקיבלתי גם 200 שקל מסבתא. זה אפילו יותר נחמד (למרות שעל הפוסטר אני לא מפסיקה לחשוב ומאוד בא לי להתחיל לצבוע).

החלפתי בגדים אצל סבתא ונסעתי לבארבי.

הייתה הופעה של מוניקה סקס (אחרי הרבה מאוד זמן)

באו אביבה וחבר שלה, מהמה ומגלשה, ואחרי זה גם אוסטין באה.

היה טור ענקי בכניסה, ועד שנדחפנו להתחלה יחסית הודיעו שנגמרו הכרטיסים.

10 דקות בערך אף אחד לא הלך, למרות שההוא המשיך לצעוק שאין כרטיסים.

אחרי זה חלק מהאנשים הלכו, ואנחנו נשארנו, ואחרי המון המון בלגאן והימחצויות, וברזלים בבטן ואיש מעצבן שמוכר כרטיסים (שצחק בפרצוף לאחת שביקשה 4 כרטיסים, ואני הייתי צריכה 6...) הצלחנו להשיג את הכרטיסים.

רצנו לקרוא לאוסטין (אביבה רצה. אביבה א-ף-פ-ע-ם לא רצה!!), שהייתה בחוץ ואז רצנו  כולנו פנימה.

היו המון אנשים, נמחצנו הרבה, דחפו אותנו הרבה וכמעט עפנו, המון. ועכשיו כואב לי הגרון. והתקלחתי  במים קרים.

אבל היה ממש ממש ממש כיף. אבל ממש.

אחרי כל כך הרבה זמן שלא יצאתי, מסיבות שוות, היה כל כך כיף.

כשהם עוד הופיעו היינו בכמה הופעות שלהן (אני, אביבה, מהמה, מגלשה, אוסטין ועדי, בהרכבים משתנים), וזה היה כל כך כיף ללכת שוב.

אחרי שבזמן שאחרון אני מרגישה שאיבדתי את עצמי איפושהו  בין המתמטיקה לפיזיקה לזה שאין לי כוח לכלום ולא בא לי כלום, חוץ מלמות, וגם זה לא תמיד. אחרי כל כך הרבה זמן היה כל כך נחמד להרגיש כאילו אני לפני שנה, ואני עצמי, כי שנה שערבה הייתה תקופה שממש ידעתי מי אני וכאלה.

וזה כל כך כיף.

ואני יודעת שאם אביבה תראה את זה היא תגיד לי "נו, את רואה, את צריכה לצאת איתנו יותר", אבל כשאני הולכת למקומות אחרים זה לא ככה. ואני לא נהנית, ואני מרגישה שאני סתם תקועה שם.

והיום היה כל כך כיף....

וגם עשיתי היום ברכה (לבריתה), אחרי שהמון זמן לא עשיתי ברכות (כי לא היה למי). ואני כל כך אוהבת לעשות ברכות. והתגעגעתי.

ולולי היה כל כך חמוד היום.

וגם צ'ופצ'יק.

ועכשיו 2. ומחר אני צריכה ללמוד המון המון המן לפיזיקה.

וגם להספיק לצבוע קצת (בהפסקות).