ביום שישי היה לי טסט פנימי.

הלך די טוב.

הוא רק אמר שאני צריכה להסתכל במראות יותר, ולהראות לבוחן שאני מסתכלת.

הוא עוד לא נתן לי תאריך לטסט בגלל השביתה, אבל זה אמור לקרות בקרוב, סוף סוף (ואם אני אעבור טסט ראשון זה בכלל יהיה נחמד).

אחרי זה הלכתי עם אמא ואבא לאיקאה (קניתי כרית וכיסוי לשתי כריות, שאמא לא כל כך אוהבת, אבל אני כן, אז לא אכפת לי), אחרי זה לקנות פרחים וגם קניתי חצאית (הרבה זמן בא לי חצאית, כי החצאיות שיש בבית לא נראות עליי יפה).

אחרי זה רורי ודונה באו אליי כדי לצבוע את הציור שדודים שלי הביאו לי שבוע שעבר. היה נחמד.

ולא, אנחנו לא בכיתה א'. אנחנו בכיתה י"ב. וזה נחמד לצבוע. שקט.

ביום חמישי בערב, אחרי כמה פעמים שהברזתי להם, נפגשתי עם הג'ינג'ית והחבר (הסודי) שלה, ועוד שני חברים שלהם.

כמה זמן שהיא רוצה שאני אפגוש אותו (כבר כמה שבועות, והם ביחד שבועיים בערך. לפני זה הם היו חברים מאוד טובים).

כולם דתיים, ואני הייתי החילונית היחידה, אז היה קצת מוזר, אבל היה נחמד.

הם רצו ללכת למקס ברנר בהרצליה (מאוד כשר...), עד שהגענו לשם עשינו סיבובים בכל הארץ (אחותו הייתה במשהו מבני עקיבא והיא הייתה רעבה והיה לה קר, אז הלכנו להביא פיצה, להביא שמיכה, ולביא לה את הכל ולאסוף את השניים האחרים), אבל זה לא היה משנה כי לא הייתה איזו מטרת על חוץ מזה שאני אפגוש אותם.

במקס ברנר, כמה צפוי, היה מפוצץ, אז הלכנו לארומה (שוב, כמה כשר...).

אני והג'ינג'ית שעשענו את עצמנו וצחקנו על כל בן אדם שני שעבר שם, אולי אנחנו מגעילות, אבל היה מצחיק.

בכלליות היה נחמד.

ביום שבת בבוקר דודה שלי ובעלה, ועוד דודה שלי באו לארוחת בוקר.

היה לחם מטוגן, שוקו טעים (אמא עשתה בסיר) ותותים ובננות עם שמנת.

היה טעים.

ודוד שלי סידר את המחשב שהיה דפוק כל השבוע.

בקיצור, אני לא ממש חולה, ואני לא ממש בדיכאון, אבל אני בנפילת כוחות כללית...

יום טוב