המשך ישיר לפוסט הקודם. תחשבו שלא הייתה הפסקה של כמה ימים.

ביום שני כבר בכלל לא ראיתי את הבית שלי.

אחרי בית ספר הייתה לי שעה, בה בדקתי דברים בקשר לתחפושת.

אחרי זה היה לי בייביסיטר ואחר כך בערך רבע שעה לנוח.

בערך ברבע לשבע יצאתי לכיוון הבית של קיטי משם אספה אותנו מישהי מהכיתה שלנו עם אמא שלה ונסענו לבית אריאלה (ממש ליד מוזיאון תל אביב).

הלכנו לשמוע הרצאה של חיים שפירא על פו הדוב.

חיים שפירא הא המוערץ מספר אחת על ידי המעריצה מספר אחת שלו- המורה שלי למתמטיקה. כבר שנה וחצי אנחנו שומעים אותה מתלהבת מההרצאות שלו, ואחרי שכמעט כל הכיתה אמרה שהיא תגיע לזאת, רק שלושתנו הגענו. ונהנינו.

היה מצחיק, יפה ומעניין.

הוא דיבר על פו הדוב והטאואיזם- תורה סינית של צ'אנג מה (או משהו כזה).

ואם הייתי חכמה מספיק כדי לכתוב את הפוסט הזה באותו יום פה היו מפורטים דבריו של שפירא. אבל כרגע אין לי כוח ואני לא זוכרת יותר מדי.

ביום שני יש הרצאה על עליזה בארץ הפלאות, אז אם אני לא אהיה עצלנית אני אכתוב עליה באותו יום.

ביום שלישי הסתובבתי וחיפשתי דברים לתחפושת, ובערב היה לי שיעור רכיבה אחרי חודש בערך שלא היה.

רביעי- פורים.

לא היו רעיונות יצירתיים, אז הפתרון, כמו כל שנה- לשים כנפיים. לפני שנתיים הייתי פיה, שנה שעברה מלאך. השנה- פיית שיניים. דווקא יצא יפה.

הפורימון, כרגיל, היה לא משהו, אבל סתם הסתובבתי עם רורי, דונה, הג'ינג'ית ועוד כמה, אז היה נחמד. היה פלונטר ענק במגרש כדורסל, שנמצא די רחוק מכל הרעש והאנשים, ודונה הייתה צריכה להיות שם בתור נציגת המועצה חלק מהזמן אז היינו שם והיה חביב.

בסוף הפורימון היה לי מבחן במתמטיקה.

כל מי ששמע על זה אמר שהמורה שלי רעה, אבל היא לא רעה. זה לא מבחן חובה, והוא יכול רק לשפר. אמנם היא קצת מוזרה, כי היא חושבת שאחרי הפורימון זה הזמן הכי טוב למבחן, אבל היא  לא רעה.

אחי המבחן הלכתי עם רורי למועדונית. הכנו להם משלוח מנות גדול מכל הכיתה והלכנו להביא להם. הם קיבלו עוד המון ממתקים. כל ילד קיבל שני משלוחי מנות שתרמו להם, ועוד כל הממתקים שאנחנו הבאנו.

בערב הלכתי עם אמא ואבא להצגה בבימה. "מניין נשים".

הסיפור של נעמי רגן. יפה, עצוב ומרגש, אבל די צפוי מראש ולא מפתיע.

אבל ההצגה מדהימה.

התלבושות, התפאורה, התאורה, השחקניות וכל ההתנהלות של ההצגה.

הפקה מקסימה, עשויה מצוין. מאוד נהנינו.

יום חמישי. חופש.

הלכנו אני, אמא ואבא לתל אביב לארוחת צהריים בסקורה.

מסעדה יפנית. היה טעים.

כל אחד הזמין קופסת אוכל יפנית, מעין מגד מחולק עם כל מיני דברים. הסושי היה מצוין, הטופו היה טעים (דבר שנדיר למצוא) וגם שאר הדברים שאני לא זוכרת את שמם היו טובים.

אחרי האוכל אבא הלך לעבודה ואני ואמא הלכנו לקנות בגדים. הסתובבנו בסנטר וקצת מסביב. רכשנו- 2 חולצות לשתינו, 4 בעיקר ואמא ואחת לי, ומכנסיים לי.

הייתי אצל האופטומטריסט אחרי חודש כמעט שאני לא רואה טוב.

ירד לי המספר ב-3/4 מספר בכל עין!! אז הוא החליף לי את העדשות.

ובמשקפיים המספר נכון (כי הרבה זמן לא שינינו בהם את המספר), אבל הצילינדר לא טוב.

מאז המשקפיים אצלו (יום אבא מביא לי) ואני עם המשקפיים הישנות, שאני לא רואה בהם כלום...