בבוקר הייתה מתכונת בפיזיקה.

היה לא משהו, אבל יותר טוב ממה שחשבתי שיהיה.

אחרי צהריים התקשרתי אליו לשאול איך היה לו.

חשבתי שהפעם לא למדנו בכלל ביחד ושכמעט לא ראיתי אותו במשך היום אז זה תירוץ מספיק טוב.

התלבטתי קצת ובסוף התקשרתי.

דיברנו בערך חצי שעה, והיה ממש נחמד.

נזכרנו בל"ג בעומר שעבר, שהוא היה אצלי וראינו קיל ביל. אני בחיים לא הייתי מעלה את זה בעצמי, וממש שמחתי שהוא העלה את זה.

הוא קיבל את התוצאות של הפסיכומטרי. 717. גאון.

היה לי כיף לדבר איתו.

אבא ואמא הלכו למדורה. "ביער של מוייש". יש להם חבר מוייש, וכל פעם שאומרים היער של מוייש שאני מבינה שהוא גר קרוב ליער. אז לא. זה היער של מוייש. היום אבא אמר לי שהוא אחראי עליו. הוא יערן.

מצחיק. להורים שלי יש חבר יערן.

עכשיו חזרתי ממדורה.

הלכתי עם רורי. הרוב היו אנשים מהכיתה שלי, אבל כאלה שאני לא ממש בקשר איתם. אלה יותר החברים שלו. אבל הוא לא היה. הוא אמר לי שהוא לא הולך, אז ידעתי. אבל קיוויתי שבסוף הוא יתחרט ויבוא.

מה שהעציב אותי זה שהוא אמר שהוא הולך עם אנשים מהטקס. כלומר חברה שלו.

אבל היה לי נחמד.

היינו 15 בערך, וסמכתי על זה שיש את רורי ודונה ועוד שתיים חמודות מהכיתה שלי.

חוץ מזה היו עוד שלושה זוגות, כולם דביקים כאלה שאני גם לא ממש בקשר איתם. ועוד כמה אנשים.

אבל מדורה זה כיף, אז היה חביב. וחשבתי עליו קצת יחסית לזה שהיום ל"ג בעומר.

בסוף התחילה רוח היסטרית עם המון חול, ואז אני ודונה הלכנו הביתה.

הגעתי ב-3 וחצי, מסריחה מעשן וחול ומלא אבק.

התקלחתי, ועכשיו אני נקייה.

זה כיף.

רק חבל שהתיק שלי יסריח עכשיו עוד שבוע וכל יום צטרך לרחוץ אותו.

בדרך הביתה חשבתי שזה עצוב קצת שהיה לי נחמד, אבל בכל זאת המוח שלי מתעקש להעלות אותו וזה גורם לי להיות קצת עצובה.

הגיע הזמן ללכת לישון.

לילה טוב.

וחג שמח.

נ.ב. זה פוסט 200