בזמן האחרון (מאחרי סוכות) האוטובוסים מפוצצים.

בבוקר יש שתי הסעות (קו רגיל שפשוט שינו לו קצת את המסלול והוא מסיע רק תלמידים של בליך). שתיהן ממש מפוצצות, ובאיזשהו שלב מפסיקים לעלות אנשים, וחוץ נזה עוד שני אוטובוסים, גם כן מפוצצים.

היו יומיים שהנהג העלה אנשים מאחורה, וכל פעם עלו איזה 15 איש, ואף אחד לא שילם. מישהו העביר 5 שקל, וחשבתי, איזה נחמד, מיליון אנשים והוא מתאמץ להעביר. אחרי כמה דקות האישה שהעבירה את הכסף התחילה לצעוק לנהג שהוא לא הביא לה כרטיס. הוא לא התייחס אליה, והיא התחילה להידחף להתחלה ולצעוק לאנשים שיגידו לו להעביר לה כרטיס. בסוף כנראה נמאס לו אז הוא העביר לה והיא הייתה מרוצה.

בשביל מה היא צריכה כרטיס??? היא שגעה את כל האוטובוס, ועכשיו מה? מה היא תעשה איתו???

לפני כמה ימים הצלחתי לעלות לאוטובוס אחרי 40 דקות בערך, והיה די הרבה אנשים, אבל היה מקום לנשום. נפל לי משהו ואישה אחת אמרה. הרמתי אותו ואמרתי תודה. היא כנראה לא שמעה אז היא אמרה "אומרים תודה" כאילו היא עוד שניה הורגת אותי, אמרתי לה שאמרתי אז היא ארה סליחה. כל שאר הנסיעה היא לא הפסיקה לנהל את האוטובוס. בדרך כלל הנהג אומר ברמקול לזוז אחורה כדי שיהיה מקום לעלות. היא לקחה את התפקיד ולא הפסיקה לצרוח על כולם שיתקדמו. כל פעם שמישהו עשה משהו שלא מצא חן בעיניה היא צעקה עליו. 

ציטוטים נחמדים (מיומן של אחת מהכיתה שלי):

"כמו שלך קוראים איילת, לו קוראים רדיאן" (המורה לפיזיקה לא מפלה)

"גם לפיל יש עור שאפשר למדוד, לכם עוד לא המציאו את המכשיר מדידה" (המורה לפיזיקה מתעצבנת)

הציטוט השני נאמר אחרי קצת לפני שהיא כמעט הרגה אותנו. אנחנו לא ממש מקשיבים לה, והיא די שונאת אותנו. כל השיעור אנשים זרקו אחד על השני גמבה ועשו למישהו תסרוקות (עשו לו חצי קוקו, שמו לו סיכה, היה ממש יפה). היא כל שניה הפסיקה לדבר, עשתה שיחת מוטיבציה קלה על זה שככה לא נלמד וכאלה ושוב התחיל רעש. היא ממש ממש כעסה. יש סיכוי שבסוף היא תעזוב אותנו. זה יכול להיות נחמד.