אז קצת באיחור כי לא היה אקספלורר שבוע בערך-
ביום חמישי הייתי אצלו.
בגיל 17 ו-8 חודשים.
חודש אחרי שסיימתי י"ב.
שנה וחצי אחרי שזה התחיל להיות ברור שזה יהיה איתו.
נשיקה ראשונה.
ועוד כמה.
והיה נעים. ולא. ומוזר.
ויכול להיות שזאת הייתה פעם אחרונה בחיים שלי שאני אראה אותו.
כי הוא מתגייס.
והוא יחזור הביתה ליומיים בחודש.
וידעתי שזה יהיה ככה.
אבל באמת הגיע הזמן.
אני עוד מעט בת 18.
ואני קצת מתגעגעת,
אבל ציפיתי שאני אחשוב על זה יותר.
24 שעות ביממה, למשל.
אבל אני לא, אז זה לא כזה נורא.
עוד 6 שעות בערך אני טסה.
ללונדון.
עד ראשון הבא.
אני מנהלת טבעת אוהבי בריטים
(העבירו לי את הניהול. אפילו לא אישרתי או משהו, זה פשוט עבר. ואני לא אמרתי לא).
אולי כדאי שאני אהיה שם.
שבוע טוב לכולם.
מילי.