המון זמן לא כתבתי.

פה לפחות.

יש לי כל הזמן מצבי רוח.

או שאני בדיכאון קיומי, או שאני במצב רוח עליז ונחמד.

היום, למשל, אני מרגישה בסדר גמור. למרות שאני סתם בבית, לא עושה שום דבר מיוחד, יש לי מצב רוח טוב.

אני חושבת שזה קשור לזה שקניתי היום סרט אדום לשיער ועשיתי איתו צמה. הרבה זמן רציתי, אז זה שימח אותי.

בכלליות לא קורה הרבה.

אני לא הרבה בבית, אבל גם לא עושה שום דבר מעניין.

ביום ראשון דודה שלי נסעה לשנתיים-שלוש ליפן עם בעלה.

וביום רביעי אחותי נסעה ל-7 חודשים לדרום אמריקה עם חבר שלה.

אז יום שבת ורביעי היו ימי משפחה.

יום שבת היה ממש כיף.

היינו אצל סבתא מ-12 בערך עד 10, וכולם היו והיה ממש נחמד.

ולולי עשה לי מצב רוח ממש טוב, וגולי ודור חזרו מהטיול שלהם (הולנד, בלגיה וצרפת) והם כל כך נהנו והם היו כל כך שמחים שהם סיפרו על זה.

ושיחקנו הרבה רמי- קוב והיה ממש כיף.

ואז הלכתי לישון אצל רורי כי היה לה בית לבד.

וביום רביעי הלכתי לאופטיקנה, וניסיתי עדשות קשות. זה מוזר ומציק, אבל אחרי כמה זמן אמורים להתרגל וזה אמור להיות יותר טוב מרכות.

ואחר כך ארוחת צהריים עם המשפחה.

שבוע שעבר הייתי כל השבוע במבשרת. דודים שלי היו בסין, אז שמרתי על בן דוד שלי.

בכלליות היה נחמד, הוא כל יום היה עד ארבע וחצי בקייטנה, בא הביתה, אוכל, הולך לחבר, חוזר, אוכל, מתקלח והולך לישון. ועוד שילמו לי על זה.

אבל היו לי ימי דיכאון היסטריים.

ואז קראתי אליס בארץ הפלאות וזה היה מעודד אותי.

אבל עדיין הייתי מאוד קרובה לירות בעצמי כמה פעמים, במיוחד אחרי שאמא סיפרה לי שהקדימו לי את הגיוס לפברואר (ממרץ, ובהתחלה הוא היה אמור להיות בסוף אפריל...).

סוף סוף קניתי לרורי מתנה ליומולדת.

טריוויה, כי כשהיינו בלונדון הבאתי טריוויה והיא מאוד אוהבת, ואין לה והרצאה של חיים שפירא על אליס.

הבאתי לה אתמול, והיא מאוד התלהבה, וזה שימח אותי.

ואני ואמא עשינו מנוי לחיים שפירא, 5 הרצאות J.

אביבה בשירות לאומי, ואני מתגעגעת.

ואנחנו מדברות כמעט כל יום  בטלפון (יותר מבדרך כלל).

וקשה לה שם, ואני דואגת לה.

ואני רוצה שהיא תישאר שם, כי היא כל כך רצתה את זה, אבל ממש קשה לה והיא חושבת על לעזוב...

אתמול הלכנו אני ומהמה לקנות מתנה ומגלשה. פעם ראשונה ב-4 שנים שאנחנו מכירות שהיינו רק שתינו. זה מבדר. ואחרי זה ראיתי קצת את אביבה, ואז הייתי אצל רורי.

והיום יומולדת למגלשה, בית קפה אחרי הצהריים.

אתמול בערב דיברתי איתו.

אני התקשרתי, והיה תפוס, ואז הוא התקשר.

ואני לא יודעת אם הוא ידע שהתקשרתי וחזר אלי, או שהוא התקשר סתם.

בכל מקרה זה מאוד שימח אותי, ושבוע הבא הוא בבית והוא שאל אם אני רוצה להיפגש.

ואני לא כותבת כי כשאני בדיכאונות שלי אני לא מסוגלת לכתוב פה, אז אני כותבת על דף.

וכשאני במצב רוח טוב אין לי חשק לכתוב, ובדרך כלל אין לי מה.

אבל היום משום מה ממש בא לי.

אז הנה.

שבת שלום לכולם

מילי