בהתחלה היה מאוד מצחיק, ואז זה על הכיסא גלגלים דיבר. גם הוא היה די מצחיק, הם לא עושים את זה עצוב, אבל הוא סיפר על התאונה וזה סיפור ממש מפחיד.

זה היה לפני 9 שנים. הוא היה על אופנוע, ונסע די לאט (40 קמ"ש) ואיתו נסעה אחת שלמדה איתו. בצומת הם נתקעו בטרקטור שלא עצר בעצור. הוא נפגע קשה, והיא נהרגה.

זה מאוד קשה לשמוע את זה.

כדי להראות איך הוא נפגע הוא לקח כיסא פלסטיק ודפק אותו על הרגליים שלו. הוא לא מרגיש כלום. זה ממש מפחיד.

חוץ מזה לא היו קטעים ממש קשים, והם מעבירים את ההרצאה שיהיה מצחיק.

הם קוראים להרצאות שלהם "דרך חיים". המטרה שלהם להעביר כמה החיים חשובים, הוא אמר שלמרות כל מה שעבר עליו הוא רצה להמשיך לחיות.

הם סיפרו על בית ספר שהם היו בו והמנהלת ביקשה להגיד משהו. היא אמרה לתלמידים "אתם רואים? זה מה שיקרה לכם אם תמשיכו ככה" ו "אני חושבת שזה מאוד יפה שאתה מדבר על זה ככה, אני במקומך לא הייתי ממשיכה לחיות"(אני לא מצטטת במדויק, אבל זאת רוח הדברים...)

השני (לא זה שעל הכיסא גלגלים), אלינו: "בעיקרון היא הציע לו להתאבד..."

הם אמרו שאחרי זה, מחוץ לבמה היא באה אל השני ואמרה לו "תגיד לו שהיה מאוד יפה"

היא חס וחלילה לא תגיד את זה לו. הוא הרי נכה. מה הוא יודע?

אחרי זה היה תנ"ך, היסטוריה, תנ"ך, היסטוריה. היה סיוט הרגשתי ממש רע.

אחרי צהריים הייתה אסיפת הורים. בזבזתי שעה וחצי מהחיים שלי כדי לקבל דף עם הציונים של המבחנים שלי ושאמא שלי תחתום (אולי הם מפחדים שעבדתי עליהם להבאתי מישהי אחרת...)

היום קמתי עוד יותר חולה, עם ראש וגרון כואבים, והחלטתי להשאר בבית, אתמול היה יום קצר וכמעט התפגרתי והיום הרבה יותר ארוך (שעתיים אנגלית, שעתיים פיזיקה, שעתיים ספרות (מבחן) ושעתיים מתמטיקה). אין סיכוי שהייתי שורדת את זה. במקום זה נשארתי בבית וישנתי 3 שעות (קמתי ב-6 וחצי).

כל מה שאכלתי מאתמול:

אתמול - סנדביץ', קצת בייגלה, 2 סטפטילס, קל- גרון, 2 תה (עם דבש),שוקו ופרנץ' ונילה,.

היום- קצת ביילגה, פירה ותה (עם לימון ויותר מדי דבש, עשה לי כאב ראש) .

זהו, התכנון היה להתלונן יותר, אבל יצא לי לכתוב הרבה על אתמול אז:

כואב לי הגרון ואני מסכנה כואב לי הגרון ואני מסכנה כואב לי הגרון ואני מסכנה כואב לי הגרון ואני מסכנה כואב לי הגרון ואני מסכנה כואב לי הגרון ואני מסכנה.L

אני חושבת שזה מספיק. ביי.