לפני שבועיים לבלוג שלי הייתה חצי יומולדת.

אני, כמו כל אמא רעה ומזניחה לא עשיתי לו מסיבה

בזמן האחרון אני גם בקושי מאכילה אותו (בפוסטים, כמובן, כמו שאמרה פעם צ'פי).

אם הבלוג הזה היה הבן שלי הוא כבר מזמן היו באים ממשרד הרווחה (יש כזה בישראל?) ולוקחים אותו. מצד שני, אני רק בת 16, ככה שעדיף שאני אתאמן עליו, וכשיום אחד יהיה לי ילד הוא יחיה קצת יותר טוב....

זה לא שאין לי זמן ואני אף פעם לא במחשב. אני כל היום על המחשב,  קוראת בבלוגים הקבועים שלי ואפילו מתחילה להתרגל ל icq.

אני גם חושבת בפוסטים. כל דבר שקורה לי אני חושבת עליו כפוסט, אבל אני עצלנית ואני לא מתיישבת לכתוב, ככה שיוצא שעוד מעט יתחילו לנזול לי פוסטים מהאוזניים, כי הם שם ואני לא מוציאה אותם, ונראה לי שמתחיל להיגמר המקום (במיוחד שהוא מתחיל להתמלאות בהיסטוריה...

לפני חודש תכננתי לקנות לעצמי מתנה ליומולדת שלי פרו. בסוף לא שקניתי, והחלטתי שעד שאני לא אתחיל לעדכן באופן קצת יותר קבוע זה דבילי להוציא כסף, ועכשיו גם מתחיל להיות לי פחות זמן (מבחנים, מבחנים, מתמטיקה, מבחנים...). אני מקווה שעכשיו יצא לי לעדכן יותר (אני כל הזמן אומרת את זה. אני חייבת להתחיל לעשות מה שאני אומרת...).

בכל מקרה, מגיע לבלוג שלי המון מזל טוב.

גם כשאני מזניחה אותו אני אוהבת אותו מאוד מאוד, ואני מאחלת לו עד 120.

והוא כבר בן חצי שנה ושבועיים, שזה מאוד גדול (עוד מעט הוא כבר אמור להתחיל ללכת)

זה הפוסט ה- 70. אני אוהבת מספרים עגולים.J

וכמובן, עיצוב מיוחד ליומולדת. תגידו מה דעתכם.