לא משנה שלפי התאריך פה למטה כבר יום ראשון, זה עניין של פחות משעה , אז אפשר להתעלם מזה.

אתמול בארוחת ערב באו חבר של אחותי ובעל של דודה שלי. דודה שלי נסעה לניו יורק (גם אני רוצה!!) אז הזמנו אותו לארוחת ערב.

הוא סיפר לנו על אחת מהעבודה שלו שיש לה סוס, וכל פורים היא מחפשת אותו. שנה שעברה היא חיפשה אותו לפרה, והשנה הם התחפשו למשיח והחמור הלבן, היא החמור והוא המשיח.

אחותי התחילה לשגע אותו שיספר לנו סיפור הפוך.

כשאחותי הייתה בת 15 בערך היא נסעה ל-3 שבועות לארה"ב עם דודה שלי, לדודה אחרת ובעלה, שגרו שם לשנה בערך. דוד שלי היה מספר לה סיפורים הפוכים, ואתמול היא נזכרה בזה, וכמו ילדה בת 5 תחילה להתלהב, ובסוף הוא סיפר את סינדרלה:

לרינדלסה יהו תשי חאיות ערות ערות, גמעילות גמעילות. (תרגום: לסינדרלה היו שתי אחיות רעות רעות מגעילות מגעילות).

אני לא זוכרת את כל הסיפור, אבל זה הרעיון, והוא מדבר די מהר יחסית לזה שהוא גם ממציא סיפור (כי הוא לא זכר איך הולך הספור של סינדרלה) וגם הופך את כל המילים.

הכניס יהה תכיך צרח (הנסיך היה חתיך רצח), משפט מבדר שאהבתי.

אמא שלי מסטולה לגמרי. היא הכינה לעצמה קפה, והתקשרה לדודה שלי. היא חייגה, שמה את הטלפון על השיש, לקחה את הקפה ובאה ללכת. רק אחרי כמה שניות היא קלטה שהיא כמעט השאירה את הטלפון מחייג על השיש. כל היום (אתמול) צחקנו עליה בגלל זה.

הם אכלו עוף שנראה ממש מגעיל. בדרך כלל אני סתם לא מבינה איך הם אוכלים את זה אם הם יודעים שפעם זה היה חי, אבל אתמול זה נראה ממש ממש מגעיל, נראה לי שגם אם לא הייתי צימחונית לא הייתי מסכימה לגעת בזה. והם כל הזמן התלהבו, ואמרו כמה שזה טעים.

אני לא מבינה אותם...

אני כל החיים שלי יודעת במלבי זה סחלב ששמו אותו במקרר. פתאום בא החבר התורכי של אחותי, ומביא מתכון של אמא שלו (התורכייה) למלבי (מרגרינה, קמח, חלב ועוד משהו).

אמא שלי עשתה, זה ממש טעים. יותר ממלבי של סחלב.

היום (שבת) היינו אצל סבתא

(רשימה של שמות לחלק מהאנשים ברשימות פה בצד, שיהיה לי יותר נוח)

הייתה אחות של אישתו של דוד שלי, ויש לה 3 ילדים. יחד עם ה-4 בני דודים שלי הבית שלהם ממש נראה כמו גן ילדים, וכולם כאלה היפראקטיביים. אני מתה עלים!! רק הבן הכי קטן של אחותה (הוא בן שנתיים וחצי בערך) שקט כזה, הוא כל הזמן משחק לבד, והוא מדבר בשקט. הוא כזה ממי.

לולי, למרות שהוא רק בן שנה וחצי, כל הזמן רץ אחרי אחים שלו ובני דודים שלו כשהם משחקים.

הוא כזה מתוק, וכזה יפה, ואני כל כך מתה עליו! והוא כבר לא מפונק, ולא נדבק כל הזמן לאמא שלו, אז זה יותר כיף. והוא  כל הזמן יוצא החוצה, ומתעצבן אם לא נותנים לא לצאת.

יש להם טרקטורון קטן כזה, של ילדים (שכבר מזמן לא עובד) והוא מטפס עליו והוא נראה כזה מתוק, יושב שם, כמו מושבניק קטן.

כל הילדים שם מתים על טרקטורים. כל פעם שהם רואים תמונה של טרקטור, או טרקטור בטלוויזיה הם מתלהבים. זה עובר להם בערך בגיל 5 או 6, אבל אני חושבת שזה די מצחיק בהתחשב בזה שהם גרים במושב, ואם הם רוצים לראות טרקטור הם יכולים פשוט להסתכל מהחלון...

היום ראינו שם קלטת שאישתו של דוד שלי קנתה לנזק על איך מגיע החלב לסופר.

היה די דבילי. אני ממש לא מבינה בשביל מה היא קנתה את זה, יש להם רפת ומחלבה בחצר. מה הם צריכים קלטת???

הכי מצחיק היה שלחלבן בקלטת קוראים כמו לדוד שלי (אבא שלהם, זה שעובד ברפת), ולעוד אחד שם קוראים כמו לסבא שלי. דודה שלי: "מה אתם רוצים, שמות של מושבניקים". היא צודקת...

זהו. סיימיתי.

מחר יש לי בוחן בפיזיקה. בהצלחה לי (נקווה שזה יעזור. נראה לי שאם אומרים לעצמך זה די מאבד את הרעיון...)

לילה טוב, וחלומות פז