ראיתי עכשיו את שני הפרקים האחרונים של דוסון קריק.

שוב בכיתי.

לא משנה שזאת פעם שניה שאני רואה את זה, ואני יודעת בדיוק מה הולך לקרות.

זה כל כך עצוב שג'ן מתה....

בדיוק בשניה האחרונה של הפרק השני (כלומר, השניה האחרונה בסדרה)- הפסקת חשמל.

ממש מתאים.

אולי מרפי קשור, אבל לא בטוח, כי מאז שאמא שלי החליפה את התנור הפסקת חשמל 3 פעמים ביום, אז זה לא ממש יוצא דופן...

אם זה לא היה פעם שניה שאני רואה את זה, הייתי מרביצה לאמא שלי...

דודים שלי באים היום לארוחת צוהריים ליומולדת של אבא (שהיה לפני די הרבה זמן).

כמו תמיד, כמות בשר בלתי מוגבלת, ובי לא ממש מתחשבים.

מרק עוף, עוף בתנור ודג. כדי שלכולם יהיה מה לאכול.

חוץ מזה עושים רביולי.

ביקשתי רוטב שמנת. בקשה אחת. אבל הם לא מסכימים. אישתו של סבא באה, ולא נעים להם שיהיה בשר וחלב על השולחן.

אוף.

רביולי עם רוטב עגבניות זה לא טעים....

היום עוד יחסית התחשבו בי. גם רביולי (לא כמו שביקשתי אבל לפחות בלי בשר) וגם בטטות וקישואים בתנור.

תוספת מעכשיו:

איך לעזעזאל כותבים צוהריים? (וגם איך כותבים לעזעזאל?)

בסוף היה ממש נחמד. הרביולי באמת לא היה כל כך טעים עם הרוטב עגבניות, אבל זה היה רביולי בטטה, אז זה בסדר (היה גם תרד, אבל תרד זה מגעיל. טעמתי.)

אבא עשה מיץ תפוזים עם וודקה, וזה היה ממש טעים. הוא כל הזמן אמר לי לא להגזים ולא לשתות יותר מדי, ובסוף שתיתי 3 כוסות (של יין) וזה בכלל לא השפיע עלי. לא נראה לי שהיה בזה יותר מדי אלכוהול, הוא סתם מקשקש.

היה קינוחים ממש טעימים- מלבי ועוגת גבינה (עם קצפת,ג'לי אדום ותותים).

אני חושבת שזה לא ממש הגיוני שבג'לי אין ג'לטין ובמילקי יש....

גם בעוגת גבינה ובמלבי לא היה ג'לטין, אז יכלתי לאכול, והיה לי ממש טעים.

בחמש הם הלכו וכולנו הלכנו לישון. תיכננתי לישון עד 6, כי הייתי צריכה ללמוד למבחן בתנ"ך, ושמתי שני שעונים מעוררים, אבל בסוף קמתי רק ב-7, כי הייתי ממש עייפה.

החומר בתנ"ך ממש אידיוטי. אנחנו לומדים את הספרי חוקים (שמות, ויקרא ודברים).

חצי מהחוקים הם על עבדים, וחצי על שוורים.

תהיינו אם המורה שלנו לא מרגישה מגוחך כשהיא מלמדת אותנו על מה קורה לשור אם הוא נוגח במישהו, ומה קורה לו אם נוגח בשור אחר וכל מיני כאלה.

מכל החוקים הם חשבו שהכי הגיוני ללמד את אלה? זה בכלל לא קשור להיום, וגם אם זה היה קשור, זה לא באמת מעניין אף אחד. היה יותר הגיוני אם היו מלמדים אותנו חוקים קצת יותר אקטואליים, כאלה שמשתמשים בהם היום.

קיבלנו את המיקוד. בהיסטוריה המיקוד ממש טוב (המורה שלי לא הפסיק להתלהב), ובתנ"ך הוא לא כזה משהו (לפחות לדעתי). ירד המון בראשית, ובראשית זה הכי כיף, כי זה כמו סיפורי ילדים.

לאביבה יש חבר. כבר מפורים (או משהו כזה) אבל רק היום היא אמרה לי. אבל כבר ידעתי לפני שהיא אמרה לי, אז לא כעסתי עליה שלקח לה כל כך הרבה זמן ספר לי.

אז מזל טוב (לאביבה). היא בטח תקרא את זה, ותתעצבן אלי, כי היא אמרה לי לא להגיד לה מזל טוב. אבל אני אומרת בכל זאת (כיף לעשות לה דווקא).

אני רוצה שיהיה אפשר לעשות שני קטגוריות לאותו פוסט. זה לא נחמד שאפשר לעשות רק אחת. אוף. (זה צריך להיות במשפחה ובטלוויזיה, והתפשרתי על "דברים שקרו לי". זה מעצבן)

לילה טוב. ושבוע טוב. לכולם.J