אתמול הייתי ברוק עצמאות.

יצאתי מהבית ב-9 בערב, חזרתי ב-7 וחצי בבוקר.

היה ממש ממש כיף.

הלכנו אני, אביבה, מהמה, מגלשה, אוסטין, עדי ובן דוד של אביבה, ושם פגשנו חברים של אביבה ואוסטין מפתח תקווה. לאחת מהם הייתה היום יומולדת, ולבן דוד של אביבה הייתה אתמול יומולדת.

ההופעות (בערך לפי הסדר שלן, אני לא לגמרי זוכרת):

- סאבלימינל- הופיע ראשון, אז נפטרנו ממנו די מהר. לפחות זה.

- שייגעצ,

- ירמי קפלן וחמי רודנר,

- הבליינים,

- לונה פאנק (איזה להקה מתחילה, נראה לי שהייתי בשירותים כשהם הופיעו, אולי סתם התעלמתי מהם),

- בוטן מתוק בקרקס,

- רוני (באה לשני שירים, כולם צרחו עליה שתלך. היא הביאה כל מיני רקדנים שעשו כל מיני סלטות על הבמה. מוזר.),

- הדורבנים (הייתה הופעה טובה. הופעות שלהם זה כיף. בסוף הם עשו מחרוזת של שירים מוזרים עם מה קשור.) 

- היהודים (אני לא מתה עליהם, אבל כשהם שרו את השיר של נינט (כן, אני יודעת שהיא לקחה את זה להם ולא להיפך, אבל אני מכירה אותו ממנה) אני ועדי שרנו וצרחנו, ואז התחיל הכאב גרון שלי)

- הדג נחש

- מוניקה סקס (היה ממש ממש כיף, אני אוסטין ומגלשה התקרבנו לבמה וכמעט נמחצנו למוות, אבל היה כיף. צרחתי המון, ומאז סבלתי מכאבי גרון נוראיים)

- אביב גפן (הופעה ארוכה מדי, כבר מתנו מעייפות, לא ממש היה לנו כוח אליו...)

באיזה שהוא שלב הייתי חייבת לשירותים, ולא יכולתי להתאפק. הלכנו בזמן הופעה, אז הטור לא היה כל כך ארוך. חיכינו רבע שעה בערך (אולי קצת יותר, אבל יש אנשים שמחכים שם חצי שעה...), ובסוף השירותים היו סתומים לגמרי. זה היה ממש ממש ממש ממש מגעיל, אבל הייתי חייבת....

אני די בטוחה שזאת החוויה הכי דוחה שחוויתי בימי חיי....

בסוף, אחרי שהכל נגמר והמון אנשים יצאו, ראינו איך הכל נראה. הדשא היה מלא זבל. אבל ממש ממש מלא. בעיקר בקבוקים מעוכים. והרבה. היו גם מלא שמיכות, כי מסתבר שכשאנשים מביאים לשם שמיכה הם לא באמת מתכוונים להחזיר אותה הביתה. ראינו גם הרבה סווצ'רטים זרוקים. ונעל...

יצאתי משם עייפה, עם כאב גרון, והמון רצון להתקלח (הייתי מלאה אבק...).

חזרתי הביתה, התקלחתי, ובחמישה לשמונה הלכתי לישון.

באחת אמא העירה אותי שאני אבוא אתם לסבתא. החלטתי ללכת,הגענו לסבתא בשתיים בערך, וישר הלכתי לישון. קמתי ב-6 והלכנו הביתה.

מאז אני רואה טלוויזיה.

אני עדיין מסטולה (לא שתיתי או משהו, זה מעייפות), ועדיין כואב לי הראש. הגרון כבר לא.

~ הפוסט הזה לא כל כך מעניין. הוא נכתב בעיקר כדי שהוא יהיה כתוב, למקרה שאני ארצה להיזכר בזה שנה הבאה (כי בטח רוק עצמאות של השנה ושל שנה שעברה יתערבבו לי בראש עוד כמה זמן).~

אני הולכת לראות טלוויזיה, וזהו בעצם, כי אני לא מסוגלת לעשות הרבה יותר מזה כרגע...

ביי ביי, יומולדת שמח ושנה טובה למדינה ולכולם!