אני ואמא חזרנו עכשיו מסבתא.

נסענו. הרמזור התחלף לאדום. עצרנו.

זאת שמאחורינו לא ממש.

היא נתקעה בנו.

אני ואמא קצת עפנו קדימה, מההדף.

רק הראש, ואז חזרה אחורה עם הראש בכיסא.

לאמא הלכה  להחליף פרטים וכאלה.

אני נשארתי וכמה דקות לא זזתי.

זה הבהיל אותי.

מדברים הרבה על תאונות דרכים.

פעם  ראשונה שאני משתתפת באחת. אמנם קטנה, אבל עדיין.

אם כזאת קטנה וככה כואב לי הראש, מה יקרה באחת יותר גדולה?

עכשיו אני קצת מפחדת להיות באוטו. בעיקר אם הוא נוסע, ויש עוד מכוניות בסביבה.

(הפחד עוד לא ממש הפריע לי, כי זה קרה לפני חצי שעה בערך, ומאז לא הצטרכתי לנסוע לשום מקום)

שנייה אחרי ניסיתי להיזכר בכל מיני דברים (5 ועוד 5, הצרת בווין וכאלה) כדי לראות שהכל בסדר.

אני עדיין מפחדת שאם אני אלך לישון אני אקום בבוקר וימחק לי המוח.

אולי אני מושפעת מהמורדים (השטף דם במוח של מנואל אחרי התאונה, וזה שאחרי הניתוח נמחק לו הזיכרון והוא נהיה מפגר), אבל עדיין, למרות שלא נראה לי שזה יקרה, אני מפחדת.

עדיין כואב לי הראש, אבל ממש קצת.

נראה לי שזה יותר מהפחד מאשר מהתאונה.

ואני יודעת לכתוב. ולקרוא, ככה שזה בטח לא נורא.

והמכה לא הייתה חזקה, באמת שלו. אבל זה מפחיד אותי.

במאחורה של האוטו רואים דפיקה קטנה, אבל הכל זז, ככה שאי אפשר לסגור את הבגאז'. נקווה שזה לא מה שקרה למוח שלי (קצת כאב ראש, אבל הכל זז ככה שמחר ימחק לי המוח....)

5 דקות אחרי בערך, הרגשתי שאני חייבת לכתוב את זה. הרגשתי שזה ירגיע אותי. אז כתבתי.

יש עוד דברים שאני רוצה לכתוב (על השבוע האחרון וכאלה) אבל זה מחר, אחרי שאני אפסיק לפחד, וארי שאני אדביק את כל מה שחסר לי בישרא (3 ימים בלי אינטרנט. 22 עידכונים לקרוא).

עדכון 5 דקות אחרי כתיבת הפוסט:

הראש כואב לי. אני לחוצה. אני מפחדת.

אמא החליטה שאני צריכה לרדת עם הכלבה.

אני כמעט בוכה.

אין אף אחד קרוב (אבא בסלון, אבל כואבת לו הרגל והוא בכיין, אז הוא לא יקום לפה, ואמא למעלה, הלכה לישון.), אז לא אכפת לי, ואם אני אתחיל לבכות זה יהיה בסדר (אני לא בוכה שיש ליד אני אנשים. רק אם מישהו מת או שאני מקבלת מכה, דם וכאלה.)

עוד עידכון:

אמא שאלה אותי פעם אחת אם אני בסדר (אמרתי שכואב לי שראת. לא אמרתי שאני מפחדת שינזל לי המוח),

ופעם אחת אם אני חושבת שאנחחנו צריכות ללכת לבית חולים (אמרתי לא)

אבא אפילו לא שאל אם אני בסדר. איך אני מרגישה.

כלום.

אני יכולה להתפגר פה ועכשיו והוא לא יתייחס.

כואבת לו הרגל. שאר העולם יכול למות. זה לא חשוב....