בלילה הראשון בקושי ישנתי.

ישנו מחוץ לחושה, בסוכה גדולה כזאת. סידרנו מזרנים והלכנו לישון בערך ב-11 וחצי.

הייתה המון רוח, והיה מאוד חם, ובסביבות אחת נרדמתי.

באמצע הלילה התעוררתי המון פעמים, ולפנות בוקר התחיל להיות קר, אז היה לי ממש קשה להירדם שוב.

ב- 6 וקצת כבר קמנו, אבל למרות שבקושי ישנתי בלילה לא הייתי ממש עייפה.

במשך היום לא עשיתי הרבה.

רוב היום הייתי בערסל, קראתי ספר או עשיתי תשחצים.

מדי פעם נכנסנו לים.

החוף שישנו בו מקסים.

יש הרבה חושות מפוזרות, ובכל החוף יש בערך 10 סוכות מפוזרות עם כריות, שולחנות וערסלים.

חברה של אמא היא הוועדת קישוט שלהם, וכל החוף מצוייר מקסים.

כל הקירות של המטבח מצויירים עם קשתות בענן, וכוכבים ופרפרים.

היא אוהבת פרפרים, אז בכל מקום יש מלא פרפרים (על הדלתות, הקירות, המראות).

גם הדלתות מצויירות יפה, גם של החושות וגם בשירותים. הכל צבעוני ומלא פרפרים.

לפני שנסענו מאוד פחדתי מהשירותים והמקלחות.

אבל היה בסדר.

השירותים נקיים יחסית, והמקלחות ממש נוחות. יש חלום קטן, ולא רציתי להתקלח כשאנשים עוברים ויכולים לראות אותי, אז שמתי את התיק בחלון, והיה נוח, כי ככה היה לי איפה לשים אותו.

חברה של אמא סיפרה לנו שכל בוקר הסודני שלה (ככה אני קוראת לו, אבל בעיקרון הוא בעל המקום) מנקה בעצמו את השירותים, כי איך שהעובדים מנקים אותם לא מספיק טוב לו.

כל היום מסתובבות שם בדואיות, מוכרות חרוזים ובגדים. כל 5 דקות באה אלינו בדואית "חרוזים? מכנסי דייגים?", וצריך 10 דקות להגיד להן לא, הרבה פעמים רצוף עד שהן יעברו למישהו אחר.

2 בדואיות שהחברה של אמא מכירה התיישבו לידנו ושתו תה, וקנינו מהן שרשראות ומכנסי דייגים.

קניתי שרשרת כדי שיהיה לי משהו לשחק איתו (שנה שעברה היה לי צמיד שכל היום הייתי מחזיקה ומשחקת איתו, אבל הוא נאבד, וסוף סוף קניתי חדש). אני אוהבת אותה. כל הזמן שכחתי אותה בכל מיני מקומות (על הערסל, על המזרון, במסעדה), אבל תמיד שמתי לב אחרי כמה דקות ומצאתי אותה. אני רק מקווה שעכשיו שחזרתי הביתה אני לא אאבד אותה....

כל הזמן שותים שם תה. כל מקום שהולכים ישר מביאים לך תה וקפה. גם במסעדות וגם בכל מקום שיש בו בדואים.

חברה של אמא הייתה לא מזמן בהולנד, והיא קנתה שם שתי פיות, כאלה מתוקות. אמא אמרה שפעם הבאה שהיא תיסע להולנד היא תבקש ממנה להביא לי.

היא לומדת עכשיו איך לעשות פרצופים של בובות (כאלה מחימר), והיא תעשה צדפים שיוצא מהם ראש. היא הראתה לנו אחד, זה חמוד.

היא כנראה תתחיל למכור אותם במדרחוב בנחלת בנימין.

ביום שישי אחרי צוהריים (5 וחצי) יצאנו לטיול.

כל זאת ועוד בחלק הבא. זה מתחיל להיות ארוך מדי.

בייביי בינתיים.