שלשום (יום חמישי) הייתי בירושלים (חלק מהזמן במבשרת) כל היום. יצאנו מהבית ב- 10 בבוקר וחזרתי ב-1 בלילה.

בהתחלה הלכנו לבית של דודה שלי (שגרה במבשרת), אכלתי קורנפלקס, והלכנו כולנו (אבא, אמא, אחותי, דודה שלי ובעלה ובני דודים שלי (חוץ מהקטן) ואני) לבית עלמין, כי זה היה היום האחרון של השבעה.

הלכנו לקבר, בחרנו מצבה (אני ביקשתי שישימו לו כד לפרחים, ושיכתבו גם זאב (וולבי), כי למרות שהוא עברת את השם רוב האנשים קראו לו וולבי.).

אחרי זה הורדנו את אבא בתחנה מרכזית, כי הוא רצה הביתה, ואנחנו הלכנו לבצלאל, לתערוכת בוגרים (אני, אמא, אחותי ובן דוד שלי (הגדול, בן 18 וחצי)).

אני מאוד נהניתי בבצלאל. אבל רק אני.

אחותי לא הפסיקה להתבכיין, לאמא של סתם לא היה כוח לזה (מהתחלה היא לא יותר מדי רצתה ללכת) ולבן דוד שלי נמאס אחרי לקראת הסוף.

אני מהתחלה לא רציתי ללכת בשביל האומנות והצילום, כי זה פחות מעניין אותי, אבל אחותי התבכיינה שאין הרבה דברים יפים.

היא נהנתה בעיקר מהאומנות תעשייתית (שזה מה שאני הכי אוהבת, והיו דברים ממש יפים), ואמרה שלא שווה בשביל זה לנסוע עד ירושלים. לא עזרו המיליון פעמים שאמרתי שהיא לא נסעה עד ירושלים, כי היינו כבר בתוך ירושלים ונסענו בדיוק 15 דקות.....

באומנות תעשייתית היו דברים מקסימים, הקרמיקה וזכוכית היה יפה, ואת הארכיטקטורה אהבתי (וגם בן דוד שלי, הוא רוצה ללמוד ארכיטקטורה), והצורפות הייתה ממש יפה (את הבגדים של האופנה לא הציגו, ורק הקרינו את התצוגה).

חוץ מזה היה משהו מאוד יפה, אבל אין לי מושג מה המטרה של זה ובאיזה הקשר הוא היה או לאיזה מחלקה זה קשור.

זאת הייתה תפאורה לסרט אנימציה (ככה היה כתוב), זה היה בית קטן כזה מבחוץ, וחדרים מבפנים (חדר שינה, סלון, מטבח אמבטיה ושירותים), והכל עשוי יפה כזה, עם כל הפרטים הקטנים (שמפו, סבון, כלים במטבח), הכל קטן קטן, כמו בית מיניאטורות יפה. היה ממש מקסים.

אחרי בצלאל הלכנו לאכול פיצה. בן דוד שלי אמר שיש פיצרייה ממש טובה ברחוב הלל, אבל הוא לא ידע להסביר איך מגיעים מהאוניברסיטה העברית (שם הייתה התערוכה),  ואמא שלי לא ממש מתמצאת בירושלים, אז הסתובבנו 20 דקות בערך במאה שערים ובעוד כמה שכונות שכאלה (ראינו שלט "במחוזותינו לבשי לבוש צנוע" (או משהו כזה) עם פירוט של לבוש צנוע (סוודר, חולצה ארוכה), והתחלתי לפחד...), ואחותי כל הזמן התבכיינה שמגעיל במאה שערים (אפשר לחשוב, היא  הייתה באוטו חצי שעה, זה לא שהיא עברה לגור שם...)

עד שהגענו לרחוב ממנו בן דוד שלי יודע להגיע, הגענו לרחוב של הפיריה ואמא חיפשה חניה. כשעברנו ליד הפיצרייה אני ובן דוד שלי "נראה לנו שסגור..."

אמא ואחותי "אתם בטוחים?"

אני "לא יודעת, היה חושך והכיסאות על השולחנות, נראה לי שכן..."

אחרי זה ראינו שלט שכתוב שהפיצרייה תהיה סגורה עקב אירוע משפחתי. דווקא ביום חמישי הזה...

בסוף הלכנו לספגטים.

היה נחמד. המקום ממש יפה. אכלתי רביולי בטטה, ברוטב שמנת ועירית. היה טעים.

אחרי זה נסענו לדודה שלי, היינו אצלה קצת, ישנתי שעה בערך, וב-8 יצאנו להצגה בחאן (בגלל זה לא היה לנו טעם לחזור לתל אביב) לכבוד היומולדת של דודה שלי (לא זאת שגרה במבשרת). ההצגה הייתה אמורה להתחיל ב-8 וחצי, אנחנו הגענו 10 דקות לפני 9, וחיכינו לדודה שלי ולחבר של אחותי עד כמעט 9.

היו 3 הצגות של ניסים אלוני.

הראשונה "הכלה וצייד הפרפרים" הייתה ממש יפה (חבל שהגענו באמצע...). שיחקה בה שירה גפן, ואחד ששיחק באסתי המכוערת, וביימה אותה סיגל אבין (זאת שכתבה את רוב הטלנובלות).

השנייה "לוקאס הפחדן" הייתה אפילו יותר יפה.

והשלישית הייתה סיוט- "המוות ישב לידי". לפי השם אפשר להבין שהיא אפלה משהו, אבל מילא זה וזה שהיו קטעים עם מוזיקה ואורות שעשו לי סחרחורת, היא גם הייתה משעממת ולא הצלחתי לעקוב אחרי העלילה שלה. שקיצור, סבלתי.

מה שהיה כיף בהצגות זה שכל הצגה ישבנו במקום אחר, כי להצגה הראשונה איחרנו, אז ישבנו בצד, איפה שהיה מקום, אחרי זה ישבנו איפה שהיינו אמורים לשבת, ובהצגה שאחרונה עברנו מקום, כי שם קצת הסתירו לי.

זה היה כיף, צריך לעשות שכל הצגה יעברו מקום באמצע. זה נחמד לראות כל פעם ממקום אחר.

בסוף הגענו הביתה ב-1 (היה פקק ביציאה מירושלים כי הייתה תאונת שרשרת, 4 מכוניות, ל-3 מהן כל המקדימה היה מעוך לגמרי), והלכתי לישון.

עוד קצת ירושלים (מיום רביעי):

היינו אצל אחת שעושה תכשיטים מחרוזים, כדי לקנות מתנה לדודה שלי ולחברה של אמא.

היא גרה במבשרת, ומוכרת במרתף בבית שלה.

הבית ממש יפה (מבחינת ריהוט וגם מבחינת בית), והמרתף מסודר מקסים.

התכשיטים מסודרים לפי צבעים, והם ממש יפים.

אני לא הולכת עם תכשיטים, אבל למרות זאת מאוד התלהבתי מהצמידים והשרשראות, ולא הייתי מתנגדת לקנות צמיד ולשים אותו בתור קישוט על השולחן, כי היו כמה ממש מקסימים.

זהו.

עכשיו בטח יעבור כמה זמן עד שאני אהיה בירושלים שוב ואראה את בני דודים שלי.

היום אני נוסעת לסבתא לשמור על בן דוד שלי, כי דודים שלי נוסעים עם כל הילדים לאילת, ומשאירים את לולי לבד...

שבוע טוב לכולם.