ביום שלישי בבוקר הלכתי עם סבתא וסבא לשוק, קנינו ירקות פירות וגופייה ומשם הלכתי לתחנת רכבת (שנמצאת ממש ליד השוק).

התחנת רכבת של יבנה מוזרה.

בכניסה אין מחסומים כאלה שצריך להעביר כרטיס כדי לעבור, יש שומר שבודק תיק ואחת שמוכרת כרטיסים. כשבאתי הם היו באמצע לדבר, ואני ברוב חוצפתי הפרעתי להם...

רציתי לקנות כרטיס, והשומר נזף בי ואמר שהיא באמצע לספר משהו.

נאלצתי לחכות (הייתי בהלם. זה היה די מצחיק, האמת.), בסוף קניתי כרטיס (וגם אז היא עשתה לי טובה, כי לא ממש היה לה כוח אלי. באמת קשה להביא לי כרטיס ולהחזיר עודף. זה לא שזאת העבודה שלה או משהו...).

חיכיתי חצי שעה לרכבת. בתחנה יש מסילה אחת,  ולא הצלחתי להבין איך נוסעות שם רכבות לשני הכיוונים....

איזה ערבי אחד (נראה לי שהוא היה ערבי, אני לא בטוחה) די התחיל איתי, ואחר כך הוא ישב מולי ברכבת, וניסה קצת לדבר איתי, אבל אני הייתי באמצע ספר (הגיע הזמן שאני אקרא אותו, קראתי את שני הסיפורים הראשונים בחזרה מסיני, ומאז כמעט לא פתחתי אותו עד הרכבת.), אז לא ממש דיברתי איתו (בעיקר כי לא ממש עם ערבי שאני לא מכירה ונראה די ערס), אבל כשהוא שאל אותי כל מיני דברים עניתי יפה ולא הייתי מגעילה או משהו.

הנסיעה הזאת לא הייתה נוראית כמו הקודמת.

גם בגלל שכבר נסעתי פעם אחת, אז היה פחות מפחיד, וגם כי לא הייתי צריכה להחליף רכבת באמצע.

מעזריאלי נסעתי באוטובוס הביתה, הייתי שעתיים בערך בבית ואז נסעתי עם אחותי, חבר שלה ואמא שלו לתערוכה של המדרשה לאמנות.

התערוכה הייתה בסדר. לא מדהימה, אבל היו וידאו-ארטים נחמדים.

אבל המדרשה עצמה יפה. היא בנויה מאוד מוזר. כל מיני בנים (כל אחד כמה כיתות), ולכל אחד יש עוד קומה, בדרך כלל עם כיתה אחת או 2. ליד אחת המדשאות יש חלק קטן של כביש, שמתחיל באמצע המדרכה (אז אי אפשר להגיע אליו), ונגמר בדשא. ויש גם גבעות קטנות כאלה, שנראות כמו במפרים גדולים. ויש נדנדה מאוד כייפית. החבלים שהיא תלויה עליהם מאוד ארוכים, וממש כיף להתנדנד עליה (אני מאוד אוהבת נדנדות, אבל תמיד בגני שעשועים אני בקושי נכנסת אליהן...). כתוב עליה "אמצעי לקירוב האדם אל העץ". 

זאת פעם ראשונה שאני פוגשת את אמא של חבר של אחותי.

היא חמודה. לא נראית כמו שדמיינתי אותה.

אחותי וחבר שלה נסעו אתמול לסיני, והיא אמרה להם שיתקשרו אליה כל יום.

הם אמרו שאם תהיה קליטה הם יתקשרו.

היא לא הסכימה, ואמרה שגם אם אין קליטה, שיסעו למקום שיש.

היא סיפרה מה היא עשתה שכשהבן השני שלה נסע לחו"ל כהוא היה בגיל של חבר של אחותי (23 בערך). 

בהתחלה הוא היה כמה זמן בדרום אמריקה, והתקשר כל יום בערך.

אחרי זה הוא היה אמור לנסוע למיאמי ומשם לניו-יורק. הוא לא התקשר כמה ימים והיא נלחצה כי נעלם לה בן. היא התקשרה לחברת תעופה, ובדקה שהטיסות שלו נחתו, ואמרו לה שכן, אז היא ידעה שהוא הגיע לניו-יורק.

אחרי 4 ימים בערך שהוא לא התקשר היא לא ידעה מה לעשות, אז היא התקשרה לויזה. הם בדקו, ואמרו לה שהוא קנה בכל מיני מקומות. אמרו לה שמרוב קניות הוא שכח מאמא שלו...

הם הבטיחו לה שהם יכתבו בכל המחשבים של החנויות, ככה שכל פעם שהוא יקנה בויזה יופיע על המסך "please call home”. הם היו בהלם ממנה... אחרי כמה זמן הוא יתקשר.

אחרי המדרשה רורי באה אלי, ונשארה עד 9 בערך.

הייתי כל כך עייפה, עייפות שהצטברה עוד מסבתא (כי קמתי מוקדם יומיים רצוף), ומזה שלא ישנתי בצהריים (למרות שכבר ברכבת התחלתי להיות ממש עייפה). בכלל, כל היום הזה הייתי חצי ישנה. ב-9 וחצי הלכתי לישון, ונרדמתי תוך 10 דקות בערך (בדרך כלל לוקח לי חצי שעה- שעה להירדם), וישנתי עד 9 וחצי בבוקר. 12 שעות!

אתמול הייתי בבייביסיטר (אצל זאת שהייתי בתחילת החופש) במקום אחותי.

היה לה שיעור יוגה.

פעם בשבוע יש לה ול-4 חברות שלה שיעור יוגה. בדרך כלל הן עושות את זה בגינה, אבל אתמול זה היה בחצר של הבית של חברה שלה, כדי שלא יהיה להן רעש ואנשים מסביב.

הבאתי אותה לשם, ועליתי לבית של החברה עם אמא שלה ועוד אמא אחת.

שעה בערך ישבנו ושתינו קפה, ואחרי זה ירדנו למטה, היינו קצת שם והרמתי את כל הילדות (אני אוהבת לזרוק ילדים קטנים באוויר). זאת שאני שומרת עליה שוקלת בערך 23 ק"ג (היא לא שמנה, אבל היא גבוהה יחסים לחברות שלה), וזאת שהיינו בגינה שלה היא פצפונת, ושוקלת 13 ק"ג (היא בת 4). אחרי זה עלינו לבית שלה והן שיחקו קצת, התחפשו לנסיכות והתאפרו.

לילדה הזאת יש המון בובות שסבתא שלה סרגה לה, וכל מיני בגדים שסבתא שלה סרגה לה שהיא הייתה קטנה. זה ממש יפה.

ילדה אחרת חולת נעליים, ותמיד יש לה נעלי עקב בתיק, כי לפעמים בא לה. חוץ מזה היא תמיד מסתובבת עם בובה של פו הדוב שבערך בגודל שלה...

אחרי הבייביסיטר נסעתי לדודה שלי, וחזרתי הביתה ב-11 בערך, עייפה, עם כאב ראש וכאב רגליים (כל הכאבים התחילו בערך חצי שעה לפני שהלכנו הביתה, לפני זה הייתי בסדר).

היום ניקיתי אבל בסלון, ונפל לי על הרגל ינשוף ממתכת, שמסתבר שהוא די כבד. שמתי קרח, אבל זה היה לפני שעתיים בערך ועדיין כואב לי...

אני הולכת לצלוע לבייביסיטר.

יום טוב לכולם. J