כבר שבועיים אני רוצה לכתוב, ויש לי מה, אבל אין לי זמן.
שבוע שעבר בן דוד שלי היה אצלנו (זה שבן 12), ורציתי לכתוב קצת, אבל לא יכלתי כשהוא פה.
ביום שישי נסעתי לסוף שבוע ככה שלא היה לי זמן, וכשחזרתי המחשב לא היה מחובר כי ביום ראשון התחילו לצבוע את הבית.
יצא ששבוע שלם לא הייתי על המחשב. מיום חמישי עד חמישי שאחרי. זה הרבה.
אני אתחיל לכתוב מהסוף להתחלה.
ביום ראשון התחילו לצבוע. בכל הבית היה צריך לעשות תיקונים כי אמא כל הזמן מזיזה תמונות, אז כל הקירות היו מחוררים.
חוץ מזה היה רק את החדר שלי. צבעתי לירוק (גם לפני זה הוא היה ירוק, אבל זה היה ירוק בהיר שלא אהבתי). עכשיו יש קיר ירוק יפה, ועוד קיר עם ירוק ממש יפה, אבל הוא כהה אז אמא לא הסכימה לצבוע איתו את כל החדר.
ביום שני הבא מגיעה המיטה החדשה שלי (אמא הציע לקנות לי מיטה גדולה, שאני אגיד לא?), ואז צריך לתלות עוד כמה דברים והחדר יהיה ממש יפה.
ביום ראשון היה לי רכיבה, סוף סוף, אחרי חודש כמעט שלא הייתי בקבוצה (ובכלל כמעט לא רכבתי).
היה שיעור נחמד. הצטרפה אלינו מישהי חדשה, אבל היא רוכבת בסדר אז זה לא כזה נורא.
אתמול היה לי שיעור פרטי. בהתחלה היה בסדר, אבל כשהתחלתי לקפוץ הוא הסוס תחיל להשתגע, אבל הצלחתי להשתלט עליו והיה בסדר. אבל כשהייתי אמורה לעשות מסלול הוא התחיל לרוץ מהר, וכשעשיתי סיבוב כדי להאט אותו לפני הקפיצה הוא כמעט עצר ליד הגדר, עשה מעין סיבוב במקום ועפתי. הוא המשיך לרוץ כמו משוגע, וכשהוא הגיע לגדר שיש בה פתח והוא הלך לאורך הגדר כדי לצאת בפתח אבל הוא לא ראה אותו אז הוא הלך הלוך חזור כמה פעמים עד שתפסו אותו, כי הוא טיפש ולא ראה את הפתח....
אחרי זה ניסיתי לקפוץ שוב אבל שוב כמעט עפתי, אז המדריך שלי עלה עליו וכבר היה 9 (השיעור היה אמור להסתיים ב-8 וחצי, אבל הוא התחיל רבע שעה אחרי אז הוא התארך ), ואחותי חיכתה לי אז הלכתי והוא נשאר לרכב.
כשחזרתי הביתה פתאום הגעתי לבלוג של אחד מהקבוצה שלי. היא הגיבה בבלוג השני שלי, וסתם נכנסתי להסתכל ואחרי פוסט ורבע קלטתי שזאת היא.
אתמול בבוקר הייתי אצל הילדה הזאת שאני מתנדבת אצלה.
היא ממש חמודה. היא לגמרי בסדר, חוץ מהרגליים, וגם הן אמורות להחלים והיא אמורה לחזור ללכת.
היא הראתה לי חוברת שאבא שלה עשה לה כשהיא חזרה לארץ, עם תמונות של מארה"ב, מהחתונה של האבא (הוא התחתן כשהיא הייתה שם) ומהניתוח.
היא מדברת עברית טוב, אבל לפעמים יש מילים שהיא לא זוכרת איך אומרים (צבעים וכאלה), אז אמרתי לה להגיד באנגלית ואני אעזור לה, כי כל פעם היא הייתה עוצרת ומנסה להיזכר.
אבא שלה התקשר וזה היה ממש חמוד לשמוע אותה מדברת אנגלית. זה נחמד שהיא יודעת שתי שפות בגיל 5 וחצי.
היא ממש מתוקה, הייתי שם שעתיים וחצי והזמן עבר לי מהר, והיא לא רצתה שאני אלך והיא רצתה ללוות אותי למטה. הבטחתי לה שאני אבוא שוב שבוע הבא.
סבא, סבתא ובני דודים שלי באים היום לישון אצלנו. נקווה שיהיה בסדר.
זהו בינתיים.
אני רוצה עוד לכתוב על הסופשבוע אבל זה ארוך אז אני אעשה את זה יותר מאוחר.
יום טוב.