ככה הוא נראה (וככה זה כנראה יראה עד סוף השנה. למזלי לא הכל רע) :

שיעורים במתמטיקה. הרבה שיעורים. שעתיים ביום (כל יום. ואם לא אז או יותר שעות ביום אחר, או שלא מספיקים הכל).

עבודה באנגלית (שהייתי אמורה לעשות בחופש... אבל לא עשיתי). בהפסקות מהמתמטיקה.

חוץ מזה יש גם פיזיקה (ויש לי מבחן ביום שלישי), ולא השקעתי מספיק השבוע.

חוץ מזה השבוע עשיתי ברכות לראש השנה (15 בסך הכל), אז ככה נחתי בהפסקות מהשיעורי בית (היום סיימתי! את הברכות, לא את השיעורי בית)

יום ראשון בערב- רכיבה. אחרי זה-  התספורת (ראו שני פוסטים קודמים).

יום שני בבצפר עוד הייתי בדיכאון בגלל השיער. כשהגעתי הביתה הכרחתי את עצמי להסתכל במראה, ועשיתי קוקו, ככה שאפשר לראות שהוא קצר. האחרי צהריים היה מלא אנגלית ומתמטיקה.

יום שלישי עוד הייתי בבצפר עם שיער אסוף (ככה שאף אחד לא יכל לראות שהסתפרתי), וגם האחרי צהריים האלה הוקדשו למתמטיקה ואנגלית.

יום רביעי זה יום קצר. מסיימים ב-12. החלטתי שאני כבר מוכנה שיראו שהסתפרתי, אז הייתי עם קוקו, ורוב האנשים שמו לב. אחרי בצפר הייתי קצת בבית ואז הלכתי למועדונית. זאת מועדונית של ילדים ממשפחות מצוקה שהתחלתי להתנדב בה (השבוע הייתה פעם ראשונה).

זה מקום נחמד. יש 13 ילדים, הרוב בכיתות א'-ב', חוץ מאחת שבגן ואחד שבכיתה ד'. הם אוכלים שם צהריים (כשהייתי היה קוסקוס ומרק), עושים שיעורים, יש מחשבים וטלוויזיה וכל מיני משחקים. בימי רביעי יש להם חוג, הם עשו מחזיקי מפתחות מחרוזים וחוט ברזל.

עזרתי לאחד בשיעורים ועזרתי להם בחוג. היה נחמד.

יש שם שני תאומים, בן ובת, שממש דומים אחד לשני.

יש שני אחים, אחת ב-א', ואחד ב-ב'. הבן חמוד. הוא חכמולוג, אבל לא מעצבן, מצחיק כזה. הם 11 אחים במשפחה (הם דתיים).

היו שם שני ילדים עם עששת בשיניים, ואחד שיש לו פרצוף של הלם (אבל הוא נחמד, זה סתם הפרצוף שלו).

אחת מאלה שאחראיות על המועדונית (יש שתיים) אמרה לי שיש לה בת בכיתה ט' שיש לה קשיי למידה, והיא לומדת בחינוך מיוחד. השנה הם התחילו ללמוד אנגלית והיא לא מסתדרת עם זה, והיא שאלה אם אני מוכנה לעזור לה. אמרתי שאני לא בטוחה שיש לי זמן. שאלתי את אביבה אם היא רוצה, ואולי היא תוכל. אם היא לא תוכל אני אעשה את זה. זה יהיה כנראה בימי שישי, והיא אמרה שהיא תביא אותה אלי, אז זה יהיה בסדר.הלכתי לשם ברגל (20 דקות הליכה בערך), והיה נחמד. נראה לי שאני אמשיך ולא אעבור לאוטובוס.

אחרי זה נסעתי לתל אביב להזמין עדשות חדשות. המספר בעין ימין עלה בחצי מספר, אבל בעין שמאל הוא לא עלה אז זה אומר שזה מתחיל להעצר.

אמא קנתה לי 3 מיניאטורות ממש חמודות, והשלמנו סופית.

יום חמישי היה אמור להיות בוחן במתמטיקה, אבל היא החליטה שאין לה זמן לבזבז על בוחן, אז לא היה (אחרי שישבתי המון ביום רביעי וקצת הצלחתי סדרות, כי חבר של אחותי עזר לי). הייתה שעה אנגלית, ואז היה הפנינג פתיחת שנה.

כל שנה, פעמיים בשנה (בתחילת שנה ובפורים), אותו הדבר. כמה דוכנים, קצת מוזיקה והולכים הלוך חזור. ישר כשהתחיל אני ועדי הלכנו למחנכת שלי (שהיא גם הרכזת שכבה) לבקש ללכת הביתה, אבל היא לא נתנה לנו ואמרה עוד שעה (זה היה ב-10 וחצי).

זה היה כמו בית כלא. אנשים כל הזמן עמדו ליד השער והתחננו לצאת, ולא נתנו להם.

כל שנה זה ככה, והם עדיין לא קולטים....

מתישהו ראינו אנשים קופצים מעל הגדר ובורחים, ואמרו לי שהסגן מנהל עבר שם, ראה אותם ולא עשה כלום. אחרי כמה זמן כבר נהיה תור והייתה קבוצת אנשים ליד החלק הזה של הגדר...

אנחנו סתם ישבנו אני, אביבה, אוסטין, עדי, אנג'לה ואחד מהכיתה של אביבה. היה חביב כי לא יצא לי לדבר איתם בזמן האחרון, ואת אנג'לה אני בכלל כמעט לא רואה.

ב-12 יצאנו משם סוף סוף ואילצתי את עדי ואת זה מהכיתה של אביבה ללכת איתי ברגל הביתה.

בדרך פגשנו שתי שביעיסטיות שהדריכו עם עדי בקייטנה בקיץ. הרגשתי מאוד גדולה, כי דיברתי עם אחת מהן על פיזיקה ומתמטיקה (יש לה את המורה שלי, אז סיפרתי לה שהיא אוהבת את הכיתה שלהם) וחלקתי איתה את ניסיוני (סתם סיפרתי לה סיפורים...אבל עדיין הרגשתי גדולה).

אחרי זה הלכתי ברגל לאיזו חנות של דברים לגני ילדים (15 דקות הליכה בערך) וקניתי בריסטולים ועוד כמה דברים.

המשכתי את השנות טובות, והלכתי לילדה שאני מתנדבת אצלה (אני צריכה למצוא לה שם...). הלכתי איתה לבריכה (יש לידן מרכז ספורט לנכים). היא כבר הולכת בלי הליכון,. קצת קשה לה, אבל היא הולכת ממש יפה ובלי עזרה, ומנסה לעשות הכל לבד. זה  כל כך יפה. היא בת 5 וחצי, והיא לא מתפנקת ומתבכיינת ומנסה לעשות הכל לבד.

בערב הלכתי לשכנים שלי בקשר לבייביסיטר.

אמרתי לאמא, אז היא אמרה שאם הם יצטרכו הם יודעים שהם יכולים לבקש ממני, אבל אמרתי שאני בכל זאת אלך אליהם. בצהריים פגשתי את האבא, והוא אמר שהם מחפשים והם חשבו שאני לא יכולה. הלכתי אליהם, וקבענו שפעם בשבוע אני אקח את הילד מהגן (הוא בן 3) ב-4 ויהיה איתו עד 6. 20 שקל לשעה. חוץ מזה הם לפעמים צריכים בערבים (כבר קבעתי פעמיים) על שני הילדים (הגדולה בכיתה ג').

זה ממש טוב, כי רציתי בייביסיטר, אבל לא רציתי בתל אביב או בכלל משהו רחוק, כי אז אני מבזבזת שעה וחצי על נסיעות, וככה זה ממש קרוב. קומה אחת מתחת לבית שלי. והילד חמוד, ואני תמיד מעדיפה ילדים יותר קטנים (שנתיים שלוש).

אחרי זה דיברתי עם המורה לנהיגה וקבעתי שיעור ראשון.

שהיה היום בבוקר (ב- 12 וחצי).

היה ממש נחמד.

ממש התרגשתי לפני, וגם קצת בזמן השיעור.

אבל היה כיף.

ואני ממש שמחה מהשנות טובות, כי עבדתי עליהן שבוע שלם ויצא ממש יפה.

ואני כבר לא לגמרי שונאת את השיער שלי. כשהוא אסוף הוא יפה. אבל אני עדיין לא מרשה לאף אחד לראות אותו פזור. כי ככה הוא לא יפה.

וזהו.

סופשבוע ושבוע טוב לכולם.