בקשר לכתבה הזאת ולתגובות.

אני לא מאמינה באלוהים.

בכלל.

ויש לי את הסיבות שלי שאין לי כוח לפרט כרגע (רוב הסיכויים שכבר עשיתי את זה באיזה פוסט).

אבל אני מאוד מאמינה ב"איש באמונתו יחיה".

אבא שלי לומד תורה עם חברים שלו. הוא לא חוזר בתשובה, אבל הם יושבים פעם בשבוע ולומדים תורה, כמה חברים ביחד.

יש שתי תגובות עיקריות לעניין:

1.      "אתה חוזר בתשובה?"

2.      "רק שלא יחזור בתשובה..."

רק לי, לאמא ולאחותי לא אכפת.

כמובן יש את התועלת האישית שלי- כלים נפרדים לבשר וחלב (החלום הרטוב שלי בשנתיים האחרונות...) ובשישי שבת המחשב והטלוויזיה אול פור מי. אבל יש חיסרון, וזה שהוא לא יוכל להחזיר אותי ממקומות בשישי בערב, אבל אחרי שיהיה לי רישיון זה כבר לא ישנה.

מלבד זה, באמת לא אכפת לי, כי אם הוא רוצה לחזור בתשובה, וזה מה שיעשה לו טוב, אז אני בעד (ואם הייתה פה נימה צינית, אז באמת שלא, אני באמת אהיה לגמרי שמחה בשבילו, בלי רגשות מעורבים ובלי כלום.)

אבל גם אם אבא יחזור בתשובה, ויכשיר את הבית, ולא ישמע מוזיקה בשבת ויהיה צדיק מושלם, אני עדיןן לא יאמין באלוהים.

אולי יום אחד זה יקרה, אבל לא נראה לי שבקרוב.

בחזרה לכתבה.

אני חושבת שהיא מקסימה.

הייתה עוד כתבה שלו לפני כמה זמן

אני באמת נהנית לקרוא אותן. נחמד לי לקרוא על הדברים האלה מנקודת מבט של אנשים אחרים, שבישבילם הימים האלה יותר משמעותיים בשבילי.

אני לא מקנאה.

אני  (בדרך כלל) נהנית לראות את המשפחה, את הבני דודים המקסימים שלי.

זה לא שבשבילי ראש השנה היה סתם. ישנתי אצל סבתא אחרי הרבה זמן שזה לא קרה, ובשבילי זה יותר משמעותי מתפילות ובתי כנסת.

אבל אני לא מזלזלת באלה שלהם זה מה שחשוב. כי כל אחד חי את החיים שלו איך שהוא רוצה, ואיך שהוא אוהב, ואיך שמתאים לו.

וכל עוד הכתבות שלו לא מכריחות אותי לחזור בתשובה, אלה רק מספרות לי איך הוא חווה את הדברים אני נהנית לקרוא אותן.

אבל התגובות עיצבנו אותי.

לא כולן כמובן, אבל רובן.

קודם כל, לא אוהבת כאלה שלא יודעים איך קוראים לכותב הכתבה ואם הוא בן או בת. אם אתם לא יודעים, תבדקו לפני שאתם כותבים.

לא אוהבת תגובות של דתיים שמאשימים אותי שבגלל שאני (או יותר נכון אנחנו, המין האנושי) לא מאמינים בה' העולם רע.

אבל אני מסכימה עם אלה שאומרים שלא ה' אשם (כי מבחינתי הוא לא קיים, למרות שחלק מהאנשים שאוחזים בדעה הזאת דווקא חושבים שכן), ושהעולם רע בגלל בני האדם וההתנהגות שלהם. כי אם אנשים לא היו הורגים ופוגעים, זה לא היה קורה (למרות שלפעמים זה כן קורה "משמים").

אני לא מאמינה באלוהים כלל, ואני לא חושבת שהעולם רע בגללי. אולי זה ישמע קצת יהיר, אבל אני לא מאמינה שאני בן אדם רע, או שאני תורמת לרשע, לשחיתות ולהרג בעולם.

לא אוהבת דתיים, או אנשים בכלל, שכועסים (,2) על מישהו שמבקר את ה'. לבן אדם יש זכות לבחור במה להאמין, אם מישהו חושב שאסור לבקר את ה', שלא יעשה זאת, אבל הוא לא יכול לדרוש מכל בני האדם לקבל את העולם כמו שהוא, בלי לבקר ולרצות לשנות.

הנה תגובה שאני מסכימה איתה (לפחות עם ההתחלה)

לא אוהבת תגובות שמתיימרות להיות מבוססות על ממצאים ארכיאולוגיים ועל עובדות, שלטענתן הוכחו מעבר לכל ספק אפשרי, למרות שהן אינן מדויקות כלל.

אפשר להאמין שהתורה נכתבה בידי אלוהים, אבל אי אפשר להגיד שאם לא אלוהים כתב אותה אז איך היא קיימת. פעם שעברה שבדקתי גם בני האדם ידעו לכתוב (חלקם כותבים אפילו יפה מאוד. לצערי אני לא אחת מהם...), ויש כאלה שאפילו מבססים את כתביהם על עובדות היסטוריות.

לא אוהבת כאלה ש"מסכימים" עם הכותב ב-1000 אחוז, אבל מה שכתוב בהמשך התגובה שלהם מראה אחרת. דברים שלא הופיעו בכתבה ואפילו לא ממש נרמזו בה.

אני הבנתי שהכותב דווקא כן מאמין בה', גם אם הוא מבקר אותו. וגם שהוא כן מתכוון לצום ביום כיפור.

גם אני חושבת שיום כיפור מיותר. מבחינתי, בתור אחת שלא מאמינה, אין שום סיבה שאני אצום כדי לכפר על עוונותיי. אבל "יום כיפור זה זבל" ?זה קצת מוגזם... ולדעתי מבחינה חברתית זה יום חביב מאוד, ושהתגובה הזאת דווקא צודקת (אחרי כל הקטילות צריך קצת להיות נחמדה...).

ולמה הוא אומר שאני חרא וגזענית? אולי בתור שליח האל יש לו פריווילגיות...

למרות שיש עוד כמה שם, שלא הציגו עצמם כשליחי האל ועדיין החליטו לקלל אותי (פעם שעברה שבדקתי הייתי חלק מ"העם הזה").

בטוח שהתגובה הזאת מופנית לכתבה הזאת?

אני באמת לא רואה את עצמי כמסכנה, וחבל לי שאנשים אחרים רואים אותי ככזאת. כמו שאני לא רואה את הדתיים כמסכנים (ויכולות להיות לי סיבות, יש להם המון מגבלות וחוקים), כי אני חושבת שאם ככה בחרת לחיות זאת בחירה שלך, אני לא רוצה שיראו אותי כמסכנה. יש לי דברים שאני מאמינה בהם. אני בן אדם עם אידיאולוגיות, אני חיה לפיהן (או לפחות משתדלת מאוד מאוד), מה שהרבה אנשים לא יכולים להגיד על עצמם. לא חייבים להאמין בה' כדי לחיות.

ושוב, התורה והדת היא הדבר הכי חשוב בעולמם של הדתיים, ואני לא מזלזלת. אבל בעולמי שלי, הפרטי והאישי, יש דברים שחשובים יותר. לכל אחד חשובים דברים אחרים, ואיש לא יחליט בשבילי מה חשוב לי.

אני גם לא חושבת שדת זה רק שחור ולבן. אדם חי לפי מה שהוא מאמין בו, ואפשר להאמין בה', ובתורה, אבל לא לחיות לפי כל הפרשנויות שלה וכל החוקים. לדעתי זה לגיטימי לבחור במה אתה מאמין, מה אתה חושב שחשוב.

זה נשמע כמו איום...

ה' יעניש אותו. איך שזה כתוב שם אני הייתי מפחדת שהוא יקום ויראה עצמו כשליח ה'.....

(אני יודעת שהתגובה שלי לא הייתה אינטיליגנטית במיוחד, אבל זה מה שעבר לי בראש...).

אפשר להפסיק לקרוא לו צימוקי ולחזור על זה 5 פעמים במשפט? זה שם קצת מצחיק (אז אני ילדה קטנה, אז מה? זה הצחיק אותי...), אבל החזרה על השם שלו באותו משפט עושה לי הרגשה שאני קוראת איזה מערכון של הקומדי סטור (סטייל אזור הדימדומים).

תעשי לי טובה תעזבי אותו בשקט?

את המזכירה שלו או משהו? אולי אשתו?

עם ההתחלה ועם הסוף אני מסכימה.

אבל עם "היא מתבססת על חוקים ומוסכמות שהוכחו כלא נכונות עם השנים" אני לא מסכימה. אי אפשר להוכיח שחוקים ומוסכמות הם לא נכונים. חוקים ומוסכמות משתנים עם השנים, אני לא מסכימה עם הרבה חוקים שכתובים בתנ"ך, אבל זה לא אומר שהם לא נכונים. הם אולי לא מתאימים לימינו, אבל פעם הם התאימו, ואולי בעתיד, הקרוב או הרחוק, הם יתאימו שוב. מוסכמות חברתיות זה לא מדע מדויק.

ואני חושבת, ואלי גם אתם חושבים, שאולי אחרי כל ההערות והביקורתיות שלי פה אני לא באמת כל כך פתוחה כמו שחשבתי. הרי התגובות מביעות דעות של אנשים, ואני קוטלת אותן.

אבל זה הבלוג שלי, ופה אני מביעה את דעתי.

ודעתי היא שכשאתה מבטל דעה של מישהו אחר, לא מעיר , לא אומר שהיא לא מוצאת חן בעיניך, לא אומר שאתה חושב אחרת, אלא פשוט מבטל אותה, אומר שהיא לא נכונה, מקלל ומשתמש במילים כמו זבל על יום שנחשב קדוש לאחרים, וקורא לי (כמובן שלא לי אישית, אבל לי כחלק מעם שאני שייכת אליו) גזענית, אני לא חושבת שדעתך נכונה.

גם אם זה אומר שאני סותרת את עצמי קצת.

וכמובן שיש עוד המון תגובות.

אבל אחרי שכתבתי 3 עמודי וורד אני חושבת שאני אפסיק. אולי מחר יבוא המשך.

למרות שיום כיפור.

לילה טוב לכולם.

צום קל לצמים, ובתאבון למי שלא (לקוח מאחת התגובות. אבל לא ציטוט מדוייק)