פוסט של ילדה שבדיוק הפכה לבת 21. חיילת משוחררת. שמחפשת את עצמה.

1.      לעשות ספר מתכונים אישי - לרכז את כל המתכונים שאני אוהבת להכין ולאכול.

ולהכין אותם.

2.      לסדר חדר תפירה.

ולתפור. לפחות פעם בשבוע.

3.      ללמוד לסרוג.

4.      למצוא עבודה בקיבוץ.

לגור בקיבוץ לפחות חצי שנה ולהנות מכל רגע.

5.      לנסוע להודו. או לפחות להחליט שאני נוסעת להודו.

6.      להתמיד ביוגה.

ולעשות לפחות 5 דקות כל בוקר (לא להתחיל את היום בלי ברכת השמש)

7.      לעשות הליכות לפחות פעמיים בשבוע.

8.      להצליח לדבר איתו.

להצליח לגרום לו לדבר בחזרה.

9.      לקרוא המון ספרים.

לראות פחות טלוויזיה.

10.  לחייך המון.

לצחוק המון.

להיות מאושרת.

לא שמתי לב, אבל מסתבר שלא עדכנתי מאז פברואר

לא שהעדכונים האחרונים היו שווים משהו, אבל מאחר שאני לא רוצה לסגור את הבלוג, אני אוהבת שכתובים בו הדברים החשובים והמשמעותיים שקרו לי.

אז הייתי חודשיים בקבע והשתחררתי לפני קצת יותר מחודש וחצי.

מאז עברתי תהפוכות רבות,

תכננתי נסיעה של חודשיים לאירופה, ביטלתי (וקצת הברזתי לחברות...),

התחלתי לחפש עבודה,

נכנסתי לדכאון ושקעתי בהרגשה נוראית שאין לי שום מטרה לבחיים, ואפילו לא משהו מעניין לעשות בימים הקרובים, העברתי שבוע מול הטלוויזיה במחשבה שאני יכולה להמשיך להעביר עוד שנים רבות כאלה (זה היה הקטע הכי קשה בשחרור, המחשבה שמעכשיו אין שום דבר שאמור לקרות - יש עוד המון המון זמן, משהו בין שעה ל-80 שנה שאין לי שום תוכניות לגביהן...) 

יצאתי מזה, התחלתי למצוא דרכים להעסיק את עצמי,

הפסקתי לחפש עבודה,

נרשמתי לפסיכומטרי ולקורס תפירה שמתחילים עוד חודש

התחלתי לחפש עבודות קטנות, בעיקר בייביסיטרים

ועכשיו הכל בסדר פחות או יותר....

אז עדיין אין לי תוכניות לשנה הקרובה, אבל עד אוקטובר יש לו"ז שהופך צפוף עם הזמן

ואז – הכל פתוח.

כמה דברים חביבים שקרו בדרך – נולדו שתי בנות דודות (סוף סוף בנות!), הייתי הורה מלווה למוזיאון עם הכיתה של בן דוד שלי, היה טיול חביב עם חברות, והתקינו לי office07 (שהתמכרתי אליו בצבא)....

אני חושבת שזה די ממצה את החודשים האחרונים

ותודה לזה שתקוע בפיפטיז, שבזכות התגובה שלו נזכרתי בבלוג

שיהיה קיץ מקסים

*מילי*

מחר יפן (יותר נכון מחר טיסה א- ר- ו- כ- ה כאורך הגלות, ויום שישי טוקיו, יפן)

ואתמול היה לי יום נחמד.

(תל אביב עם אמא ואחותי- סוודר, נעליים, שמלה, גופייה, צעיף

ובערב חיים שפירא על פו הדוב. וקיבלתי שתי מתנות מחברות שלי.)

והיום?

יום מעבר

מזוודה, הכנות, קוראת קצת על יפן.

וקצת מועדונית.

שבועיים טובים לכולם.

חנוכה שמח.

כריסמס מהנה.

וצום קל למוסלמים שביניכם.

(האמת שאני יודעת שהשנה חנוכה וכריסמס ממש חופפים, אני לא בטוחה מה עם הרמאדאן)

נתראה בתחילת ינואר.