היום את הציון של הפסיכומטרי (718), ובניגוד למה שהגיוני לא הייתי ממש שמחה, אלא יותר אדישה.

ובכלל היה יום מוזר שהרגיש כאילו הכל נקטע בו באמצע (פרק של סדרה שהיה מאוד מותח אבל הייתי צריכה לצאת לעבודה, סיפור שהייתי חייבת להפסיק כדי לרדת מהאוטובוס, וציפייה להגיע הביתה כד י לראות את הציון)

ויש לי מכנסי פיג'מה חדשות עם משבצות שחור לבן שאני פשוט מתה עליהן והייתי שמחה ללכת איתן כל היום.

ובועות סבון ליד הכיור באמבטיה.

לילה טוב וגשום לכולם :) 

וואו, כמה זמן לא כתבתי.

חוסר זמן, חוסר חשק, סתם לא יצא.

אז בינתיים עבדתי בכל מיני דברים והרווחתי כמעט מספיק כסף.

מספיק למה, אתה שואלים?

לנסיעה.

ליפן, לדודה שלי, לשבועיים.

ב-15 לדצמבר.

כרטיס טיסה ליפן, למי שלא יודע, הוא יקר (מאוד), וגם יפן עצמה לא זולה במיוחד. או בכלל.

אבל הרווחתי את הרוב, אמא ואבא ישלמו בינתיים כרטיס ואני אחזיר כשיהיה לי את כל השאר.

מה עוד?

אחותי חוזרת בסוף יותר מוקדם (דרום אמריקה), ב-7 לדצמבר במקום בתחילת מרץ.

היא כבר ממש מתגעגעת, ובזמן האחרון גם אני (ואמא בכלל, כולה התרגשות).

אז במה עבדתי?

חלק דרך כל מיני כוח אדם- לחלק מתנות באירוע של ישרכארט (וואי, זה היה ממש מזמן, באמת לא כתבתי שנים...), לעטוף מתנות במשביר לצרכן (בהתחלה לפני החגים, אחר כך במבצע) ויותר מאוחר למכור שם תיקים כשמישהי הייתה בחופש. קיפלתי בגדים ב-zara (אין לכם מושג כמה זה מוזר שנתנו לי לקפל בגדים, ובאמת זה לא יצא משהו...). לפני כמה ימים עבדתי אצל רני רהב (היחצ"ן) והדבקנו מדבקות, אני ומגלשה, על הזמנות לכל מיני מפורסמים, דווקא היה נחמד (התלהבתי במיוחד מיהונתן גפן, חנה מרון וליא קניג, היא התלהבה יותר משלמה ארצי ושלום חנוך).

שמרתי על ילדה בת שנה וחצי לאמא פסיכית במשך שבוע (זה היה אמור להיות חודשיים אבל המטפלת הקודמת חזרה, וזה לא היה נורא כי במילא לא היה לי שם משו).

עוד כל מיני בייביסיטרים.

ניקיתי את התריסים של דודה שלי.

עבדתי בשני אירועים דרך חברה שעושה אירועים (באחד הייתי בקזינו מפלסטיק ובאחר עשיתי קעקועי נצנצים. דווקא היה נחמד).

עכשיו פעם בשבוע אני עובדת בעמותה שקוראים לה "ראשית מדע" שעושה שיעורי מדע נחמדים בבתי ספר, אני מסדרת במחסן, אבל ממש נחמד ומעניין שם (והוא בונה עליי שאחרי הצבא אני אבוא ללמד בשבילם).

חוץ מזה מדי פעם אני במועדונית (משתדלת פעם בשבוע, אבל לא תמיד יוצא לי).

יצא שאני כל הזמן נוסעת למקומות רחוקים או שאני לא מכירה בשביל העבודות, אני עובדת חובקת ישראל (פתח תקווה, עתלית, בית נחמיה  מודיעין, צפון תל אביב, דרום תל אביב- פעם ראשונה בחיים שלי שאני מתחילה קצת להבין מה קורה שם מבחינת רחובות וכיוונים)

חוץ מזה יצא לי להיות תרבותית במיוחד בזמן האחרון.

הצגות (מרד הבובות, המלט, כוכב בלי שם, סמוראי בחורף, הצמה של אבא).

הרצאות (של חיים שפירא- המשתה של אפלטון, הנסיך הקטן (שהייתה מקסימה במיוחד), איוב וקהלת).

אמנות הארץ (פעמיים, כי פעם אחת מיהרנו, אז חזרנו יום אחרי)

10 דקות מופע של ריקודי בטן (חיכינו אחרי חיים שפירא ונתנו לנו להיכנס קצת)

מופע מחול (אתמול בערב, חציו יפה וחציו ממש לא, אבל הייתי ממש עייפה אז לא ממש הצלחתי ליהנות).

יום אחד עם רורי בנווה צדק, באחר עם אמא בשוק הפשפשים.

שבת אחת במקורות הירקון עם אמא, אבא וחברה שלהם.

יום נחמד במיוחד אחד אצל סבתא אחרי שהרבה זמן לא הייתי.

והתחלנו יוגה (אני ואמא).

מצבי הרוח, בכללי, נעים בין אושר, שמחה והנאה לרצון עז למות או סתם לישון חודש רצוף או משהו.

אני חושבת שזהו.

זה היה סיכום בקצרה של שלושה חודשים שלא ממש כתבתי.

יום שלישי יומולדת.

18.

שבוע טוב.

המון זמן לא כתבתי.

פה לפחות.

יש לי כל הזמן מצבי רוח.

או שאני בדיכאון קיומי, או שאני במצב רוח עליז ונחמד.

היום, למשל, אני מרגישה בסדר גמור. למרות שאני סתם בבית, לא עושה שום דבר מיוחד, יש לי מצב רוח טוב.

אני חושבת שזה קשור לזה שקניתי היום סרט אדום לשיער ועשיתי איתו צמה. הרבה זמן רציתי, אז זה שימח אותי.

בכלליות לא קורה הרבה.

אני לא הרבה בבית, אבל גם לא עושה שום דבר מעניין.

ביום ראשון דודה שלי נסעה לשנתיים-שלוש ליפן עם בעלה.

וביום רביעי אחותי נסעה ל-7 חודשים לדרום אמריקה עם חבר שלה.

אז יום שבת ורביעי היו ימי משפחה.

יום שבת היה ממש כיף.

היינו אצל סבתא מ-12 בערך עד 10, וכולם היו והיה ממש נחמד.

ולולי עשה לי מצב רוח ממש טוב, וגולי ודור חזרו מהטיול שלהם (הולנד, בלגיה וצרפת) והם כל כך נהנו והם היו כל כך שמחים שהם סיפרו על זה.

ושיחקנו הרבה רמי- קוב והיה ממש כיף.

ואז הלכתי לישון אצל רורי כי היה לה בית לבד.

וביום רביעי הלכתי לאופטיקנה, וניסיתי עדשות קשות. זה מוזר ומציק, אבל אחרי כמה זמן אמורים להתרגל וזה אמור להיות יותר טוב מרכות.

ואחר כך ארוחת צהריים עם המשפחה.

שבוע שעבר הייתי כל השבוע במבשרת. דודים שלי היו בסין, אז שמרתי על בן דוד שלי.

בכלליות היה נחמד, הוא כל יום היה עד ארבע וחצי בקייטנה, בא הביתה, אוכל, הולך לחבר, חוזר, אוכל, מתקלח והולך לישון. ועוד שילמו לי על זה.

אבל היו לי ימי דיכאון היסטריים.

ואז קראתי אליס בארץ הפלאות וזה היה מעודד אותי.

אבל עדיין הייתי מאוד קרובה לירות בעצמי כמה פעמים, במיוחד אחרי שאמא סיפרה לי שהקדימו לי את הגיוס לפברואר (ממרץ, ובהתחלה הוא היה אמור להיות בסוף אפריל...).

סוף סוף קניתי לרורי מתנה ליומולדת.

טריוויה, כי כשהיינו בלונדון הבאתי טריוויה והיא מאוד אוהבת, ואין לה והרצאה של חיים שפירא על אליס.

הבאתי לה אתמול, והיא מאוד התלהבה, וזה שימח אותי.

ואני ואמא עשינו מנוי לחיים שפירא, 5 הרצאות J.

אביבה בשירות לאומי, ואני מתגעגעת.

ואנחנו מדברות כמעט כל יום  בטלפון (יותר מבדרך כלל).

וקשה לה שם, ואני דואגת לה.

ואני רוצה שהיא תישאר שם, כי היא כל כך רצתה את זה, אבל ממש קשה לה והיא חושבת על לעזוב...

אתמול הלכנו אני ומהמה לקנות מתנה ומגלשה. פעם ראשונה ב-4 שנים שאנחנו מכירות שהיינו רק שתינו. זה מבדר. ואחרי זה ראיתי קצת את אביבה, ואז הייתי אצל רורי.

והיום יומולדת למגלשה, בית קפה אחרי הצהריים.

אתמול בערב דיברתי איתו.

אני התקשרתי, והיה תפוס, ואז הוא התקשר.

ואני לא יודעת אם הוא ידע שהתקשרתי וחזר אלי, או שהוא התקשר סתם.

בכל מקרה זה מאוד שימח אותי, ושבוע הבא הוא בבית והוא שאל אם אני רוצה להיפגש.

ואני לא כותבת כי כשאני בדיכאונות שלי אני לא מסוגלת לכתוב פה, אז אני כותבת על דף.

וכשאני במצב רוח טוב אין לי חשק לכתוב, ובדרך כלל אין לי מה.

אבל היום משום מה ממש בא לי.

אז הנה.

שבת שלום לכולם

מילי