אמא ואבא נסעו אתמול בבוקר לראש פינה.

והשאירו אותי ואת אחותי לבד בבית.

ואז אחותי נסעה לחבר שלה.

ואני נשארתי לבד בבית.

עם הכלבה שלי.

זה נחמד.

כולם מאוד דואגים לי.

אתמול בבוקר אחותי הייתה אצל סבתא עם דודה שלי. סבתא שלי ודוד שלי מאוד דאגו שאני נשארת יום שלם לבד בבית.

אני יכולה לעשות בייביסיטר ל-4 ילדים (של דוד שלי, זה שדאג) ב-1 בלילה, אבל אני לא יכולה להישאר חצי יום לבד בבית??? מה יקרה לי?

אני בת 16, אני לא ילדה בת 3...

בדרך כלל שאמא הולכת לכמה ימים היא משאירה כמות אוכל כאילו היא נוסעת לחודש לחו"ל. הפעם היא לא השאירה כלום. קצת שאריות מלפני יומיים (שתי כפות פירה בערך...). וזהו.

העירה אותי ב-8 בבוקר, אמרה ביי, אני חזרתי לישון, והם הלכו.

סבתא, כמובן, דאגה מאוד ושלחה לי אוכל. שאני לא אמות מרעב...

אתמול בערב אביבה, מהמה, מגלשה ועדי היו פה (גם אוסטין הייתה אמורה לבוא, אבל הפוסטמה הייתה עייפה). היה מאוד נחמד, כי המון זמן לא יצא לי לראות את מהמה ומגלשה.

הן הלכו ב-2 בערך.

אחותי ישנה אצל חבר שלה, אז אני נשארתי לישון לבד בבית.

היום כולם "ישנת לבד? היה בסדר?".

מה יכול להיות? הסיכוי שיכנס גנב/אנס/רוצח כשאני ואחותי בבית, והסיכוי שהוא יכנס אם אני לבד בבית הוא בדיוק אותו סיכוי.

במילא גם אם אחותי הייתה בבית אני הייתי זאת שתדפוק לו מחבת בראש. אחותי פחדנית...

היום בבוקר דודה שלי באה ואכלנו פנקייק, היה טעים.

הבית אפילו נראה טוב. עשיתי כלים, סידרתי את המיטה שלי, ירדתי עם הכלבה שלי.

הוא נראה הרבה יותר טוב ממה שהוא היה נראה אם ההורים שלי סתם היו בעבודה, כי אז לא הייתי עושה כלום, ומשאירה הכל מבולגן עד שהם יחזרו הביתה...

 נזכרתי שאני צריכה להאכיל את התוכית והדגים.

ההורים שלי, לעומת זאת, לא מודאגים בכלל. הם לא התקשרו אפילו פעם אחת, ואני ניסיתי להתקשר אליהם (כי אביבה חלמה חלום שאמא שלי מתה, אז היא אמרה שאני אתקשר לבדוק מה איתה), והם לא ענו לי.

זה כאילו הם עזבו את הבית.

אל תחשבו שאני מתלוננת.

מאוד נחמד שהם לא כאן. בכלל נחמד לי להיות לבד בבית.

וזה שאין אוכל זה טוב, גם ככה אני צריכה לרזות.

ואתמול הייתי כל היום במחשב- טלוויזיה, בלי לעשות כלום, והיה מאוד נחמד.

אם אמא הייתה בבית היא הייתה ב-3 בערך מתחילה לנג'ס שאני ארד עם הכלבה, ואני הייתי אומרת עוד מעט, והיא לא הייתה עוזבת אותי עד שהייתי יורדת איתה.

ככה פשוט ירדתי איתה ב-4.

וגם הכלים, עד כמה שזה נשמע מוזר, חיכו לי עד היום בבוקר, ולא קרה כלום, למרות שלא עשיתי אותם אתמול בערב. אני צריכה להגיד לאמא ואבא שזה בסדר, ואפשר להשאיר את הכלים בכיור מהלילה עד הבוקר. לא קורה להם כלום.

ועם הכלבה ירדתי אתמול ב-12 בלילה, לא ב-7 כמו בדרך כלל (ולא שמעתי אותה מתלוננת). והיום בבוקר היא התאפקה עד שקמתי (ב-10, במקום ב-6 וחצי, כמו בדרך כלל).

אני צריכה לספר לאמא שהקטע של "למה לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים" עובד די טוב, ושהיא סתם נודניקית...

יום טוב לכולם J

היום היה בוחן במתמטיקה.

על החומר של הבגרות שאני עושה השנה, שזאת בגרות משותפת ל-4 ול-5 יח"ל, ובגלל זה היא אמורה לשהיות ממש קלה לתלמידים של 5 יחידות (כמוני).

הבוחן היה 60 דקות.

כל הזמן הזה בהיתי בו. וזהו.

היה צריך לבחור 3 שאלות מתוך 6.

ניסיתי את כולן.

הצלחתי רק את האחרונה (שהייתה על הסתברות), וגם זה לא בטוח נכון, כי אין איך לבדוק את התשובה בהסתברות.

כל שאר הזמן ישבתי והסתכלתי על השאלות.

באמצע המבחן אמרתי למורה שלי שלא נראה לי שאני אגיש את הבוחן, אז היא אמרה לי להירגע קצת, ואז להמשיך.

לא הייתי לחוצה, לא לפני הבוחן ולא בזמן הבוחן, סתם לא הצלחתי כלום.

בסוף הבוחן, אחרי שלא הצלחתי כלום (אפילו לא הייתה לי איזה דרך או התחלה של כלום) אמרתי לה שאני לא מגישה, כי אין לי מה.

היא אמרה שלא נורא, ושבמילא יהיה לי 100 מגן.

ושהיא לא תתייחס לזה ("נגיד שלא היית היום")

היא אמרה לי שאם אני אנסה שוב בבית בתנאים של מבחן, מחר היא תיקח את זה, ותחשיב את זה כבוחן. היא כל כך חמודה!

יצאתי מבית ספר עם כאב ראש.

ניסיתי שוב בבית.

עדיין לא הצלחתי כלום.

פשוט כלום.

זה אף פעם לא קרה לי. יש לי כאילו בלאק אאוט, ואני לא מצליחה לעשות כלום. רק לבהות בדף.

יש שאלה אחת שכמעט הצלחתי סעיף אחד שלה. זה הכי הרבה שהתקדמתי. כמעט סעיף אחד, מתוך 5 שאלות...

ועכשיו אני כמעט בוכה.

זה כל כך מתסכל. ואני משתגעת, כי זה אמור להיות מבחן כל כך קל....

אני מסכנה.

לילה טוב

בְלה בְלה בְלה בְלה.

זה כל מה שיש לי עכשיו בראש. וזהו.

הגעתי למסקנה, שאני במצב של בלה בלה בלה (בדרך כלל זה בשעות האלה) אני חושבת על כל מיני דברים, אבל הם לא נכונים. סתם מחשבות שעוברות לי בראש.

עכשיו פתאום חשבתי "הי, אני מאוד אימפולסיבית, אני עושה דברים בלי לחשוב קודם", ואז אחרי שניה חשבתי שאין לי מושג מאיפה הבאתי את זה, כי אני בכלל לא אימפולסיבית, ואני תמיד חושבת לפני שאני עושה משהו או אומרת משהו, ואם כבר קורה שאני אומרת משהו בלי לחשוב עליו קודם, אני אחר כך חושבת שזה היה סתם ולא הייתי צריכה להגיד את זה.

זה לא בהקשר למשהו ספציפי. זה בכלליות.

ב- 9 וקצת התחלתי לעשות שיעורים במתמטיקה, וברקע שמעתי 24. אחרי חצי שעה בערך נמאס לי ממתמטיקה והתחלתי לשחק עם הכלבה שלי ולראות 24, לא הייתה תוכנית מסוימת או משהו, סתם קליפים. זה מוזר, כי אני אף פעם לא פשוט רואה 24 (או כל ערוץ מוזיקה אחר), אני לא מסוגלת פשוט לשבת ולשמוע מוזיקה, מוזיקה אצלי זה תמיד ברקע, אבל פתאום מאוד בא לי פשוט לשמוע מוזיקה.

אחרי כמה זמן נמאס לי והלכתי למחשב, אבל מאוד בא לי מוזיקה אז שמעתי מוניקה סקס, אחרי המון זמן שלא שמעתי.

משום מה מאוד בא לי לשמוע היהודים, גם זה מוזר כי בדרך כלל אני לא מתה עליהם, אז הורדתי 3 שירים שלהם ושמעתי.

לא יודעת מה עובר עלי, סתם ישבתי ושיחקתי משקים סתם באינטרנט ושמעתי מוזיקה.

אני כמעט אף פעם לא עושה את זה.

אבל אני כבר כמה שעות ככה, סתם לא בא לי כלום... נהייתי ממש פדלאה, כל היום ישבתי מול הטלוויזיה. בקושי למחשב הלכתי. אפילו ראיתי ימי חיינו כי לא היה לי כוח לקום (לקום כדי ללכת לישון...), וכבר המון זמן לא ראיתי.

יש לי מצב רוח מוזר היום. בעצם, זה כבר לילה. אבל זה היה כמעט כל היום.

זה היה אמור לצאת פוסט קצת יותר נורמלי. לא יצא משהו... לא נורא...