לא שמתי לב, אבל מסתבר שלא עדכנתי מאז פברואר
לא שהעדכונים האחרונים היו שווים משהו, אבל מאחר שאני לא רוצה לסגור את הבלוג, אני אוהבת שכתובים בו הדברים החשובים והמשמעותיים שקרו לי.
אז הייתי חודשיים בקבע והשתחררתי לפני קצת יותר מחודש וחצי.
מאז עברתי תהפוכות רבות,
תכננתי נסיעה של חודשיים לאירופה, ביטלתי (וקצת הברזתי לחברות...),
התחלתי לחפש עבודה,
נכנסתי לדכאון ושקעתי בהרגשה נוראית שאין לי שום מטרה לבחיים, ואפילו לא משהו מעניין לעשות בימים הקרובים, העברתי שבוע מול הטלוויזיה במחשבה שאני יכולה להמשיך להעביר עוד שנים רבות כאלה (זה היה הקטע הכי קשה בשחרור, המחשבה שמעכשיו אין שום דבר שאמור לקרות - יש עוד המון המון זמן, משהו בין שעה ל-80 שנה שאין לי שום תוכניות לגביהן...)
יצאתי מזה, התחלתי למצוא דרכים להעסיק את עצמי,
הפסקתי לחפש עבודה,
נרשמתי לפסיכומטרי ולקורס תפירה שמתחילים עוד חודש
התחלתי לחפש עבודות קטנות, בעיקר בייביסיטרים
ועכשיו הכל בסדר פחות או יותר....
אז עדיין אין לי תוכניות לשנה הקרובה, אבל עד אוקטובר יש לו"ז שהופך צפוף עם הזמן
ואז – הכל פתוח.
כמה דברים חביבים שקרו בדרך – נולדו שתי בנות דודות (סוף סוף בנות!), הייתי הורה מלווה למוזיאון עם הכיתה של בן דוד שלי, היה טיול חביב עם חברות, והתקינו לי office07 (שהתמכרתי אליו בצבא)....
אני חושבת שזה די ממצה את החודשים האחרונים
ותודה לזה שתקוע בפיפטיז, שבזכות התגובה שלו נזכרתי בבלוג
שיהיה קיץ מקסים
*מילי*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
