יום שיש אצל סבתא:
היו רק 3 בני דודים שלי, אבל הכי קטנים, אז זה הכי כיף.
לפני הארוחת ערב הייתי בבית של דודים שלי, ונשארתי עם נזק כשדודה שלי הייתה בחוץ.
נזק מאוד מאוד חמוד, אבל הבעיה איתו היא שהוא מידי פעם חוטף קריזות (זה קורב די הרבה, האמת....), ואז זה ממש מעצבן.
הוא היה מאוד חמוד והכל. אחרי כמה זמן הוא רצה גבינה לבנה ועגבנייה. אמרי לו שאני אשטוף את העגבנייה, הוא אמר שלא צריך, ואני שטפתי בכל זאת (כי אין לי כוונות להרעיל את בן דוד שלי). הוא התעצבן, צעק קצת, ואז שהלכתי לשטוף ידיים הוא שפך את הגבינה, ואת העגבנייה הוא זרק על הרצפה וזה השפריץ על כל הרצפה והקיר. כעסתי עליו, ניקיתי את זה, ואחרי חצי שעה בערך הוא התנהג כאילו כלום לא קרה.
דוד שלי קנה טרקטור חדש. הוא אדום וגדול ומבריק.
הוא סגור, אז כשיושבים בתוכו מרגישים כמו במכונית (הטרקטורים האחרים ישנים, ומרגישים בהם כמו בטרקטור). יש לו כל מיני כפתורים וידיות וכל מיני בצד, בטרקטורים האחרים יש הילוכים ליד ההגה וזהו בערך.
יש גם רדיו, וכיסא מתקפל קטן לילדים.
לולי ממש מתלהב ממנו, ודודה שלי אומרת שאבא שלו עושה לו שני סיבובים ביום (עד עכשיו הוא הסתפק באחד).
נזק רצה לקחת את הכלבה שלי לטיול.
שמתי לה רצועה והוא ירד איתה למטה. אחרי כמה זמן אנחנו מסתכלים מהחלון ורואים אותו סוחב את הטרקטור שלו (טרקטור צעצוע כזה, כמו אופניים של ילדים), והכלבה שלי נסחבת מאחוריו, ונראית מסכנה. ירדתי מהר להציל אותה, וכשהיא ראתה אותי היא התחילה לקפוץ לכיוון שלי. שחררתי אותה, והיא מהר רצה לבית של סבתא. הוא חיבר את הרצועה שלה לגלגל של הטרקטור...
הוא אמר לי שהיה לו מאוד כיף לטייל איתה, ושהוא הכניס אותו לבית שלו וסירק אותה. אחרי זה הוא אמר לאמא שלו שהוא סירק אותה עם המברשת שלה....
בארוחת ערב היה גם צ'ופצ'יק.
ישר כשהוא בא לולי בא ונעמד לידו. אחרי זה הוא ניסה לשחק איתו (הוא הביא לו איזה משחק שהוא שיחק איתו), אבל צ'ופצ'יק לא ממש שיתף פעולה (הוא עוד קטן, לפני חצי שנה לולי לא התייחס אליו, אז כנראה שעוד חצי שנה צ'ופצ'יק יתחיל לשחק איתו).
אחרי זה לולי לקח סוכריה ואז הוא ראה את צ'ופצ'יק אז הוא נתן לו אותה (איזה חמוד!), אבל צ'ופצ'יק לא רצה, ולולי התעקש קצת עד שנמאס לו.
כשהם הלכו הבתה צ'ופצ'יק יצא אחריהם החוצה, ולולי אמר נדבי (שזה צ'ופצ'יק). הם כאלה חמודים.
צ'ופצ'יק כל הזמן ניסה לשחק עם הכלבה שלי, והיא כל הזמן ברחה לו....
דודה שלי שאלה את נזק אם הוא רוצה לבוא אליה, והוא לא רצה. הוא לא מסכים לישון אצל אף אחד, גם לא אצל סבתא שלו. אבל דודה שלי די אובססיבית, אז במקום לעזוב אותו היא התחילה להתעקש. בהתחלה זה היה מצחיק. היא התחילה להגיד לו שהם ילכו לים, ולשרק 2, וכשהוא לא השתכנע היא אמרה שהם ישימו מזרנים על כל הרצפה בסלון ויעשו מחנה (בשלב הזה כולנו אמרנו שאנחנו רוצים לבוא לישון אצלה....), אבל הוא התעקש שהוא לא רוצה והיא התחילה לספר לו על הפיות שיבואו בלילה, והבטיחה שכשהוא יקום תהיה לו הפתעה מתחת לכרית. והוא עדיין לא הסכים.
והיא המשיכה עד הסוף. שהוא כבר הלך הביתה לישון....
ביום ראשון הייתי אמורה לקום ב-9 וחצי כדי ללכת עם אביבה, אבל כשהלכתי לישון הייתי מאוד עייפה אז שכחתי לשים שעון, וב-9 ועשרה היא התקשרה וזה העיר אותי (אחרי שהיא התקשרה כמה פעמים לחדר שלי ולפלאפון שלי, אבל לא עניתי, כי ישנתי אצל אמא).
לפני זה אמא שלי התקשרה פעמיים (הטלפון היה ליד הראש שלי), וזה לא העיר אותי....
בסוף אני יצאתי יותר מאוחר, ונפגשתי איתה בתל אביב (קניתי נעליים). הסתובבנו בסנטר, אחרי זה הלכנו את כל קינג ג'ורג', את רוב שינקין הלוך חזור, ואחרי זה הלכנו עוד קצת ואז הביתה.
הגעתי הביתה עם כאב ראש היסטרי, שלא עבר עד שהלכתי לישון. כל היום בהיתי בטלוויזיה, והרגשתי כאילו אני עומדת להתעלף. זה לא היה כיף....
אביבה בנוער מרץ, ולפני כמה זמן היא אמרה לי שהם אמורים להתנדב בגני ילדים. רציתי גם אבל לא היו צריכים יותר אנשים. החלטתי שאני רוצה להתנדב, ואמא ביררה לי. היא התקשרה לאגודה להתנדבות נוער (או משהו כזה), הם הפנו אותי לאיזו אגודה, מילאתי טופס בטלפון, ואחרי כמה ימים חזרו אלי. אז אתמול הלכתי לאגף הרווחה של רמת גן (מסתבר שזה חצי דקה מהבית של אביבה). ברמת גן יש 6 מועדוניות לילדים ממשפחות מצוקה, בגילאים של כיתות א'- ד'.
ועכשיו אוגוסט, אז הן בחופש, אבל בספטמבר אני אתחיל להתנדב.
הפרק של שבתות וחגים ביום ראשון היה ממש יפה.
זה פרק שאלון אבוטבול ביים.
הצליח לו.
הצילומים היו ממש יפים.
ובכלל, לא הייתה הרגשה דכאונית כמו בדרך כלל.
אתמול היינו בשבעה אצל דודה שלי.
אבא עכשיו גר שם כל השבוע, אז מאוד נחמד לי, כי המחשב והטלוויזיה רק שלי (אמא ואחותי לא מתקרבות למחשב, ועל הטלוויזיה בסלון אני רבה בעיקר איתו).
היה נחמד. אכלתי המון עוגיות (היו שוקולד צ'יפס ממש טעימות, ועוד עוגיות שוקולד צ'יפס שאחת בת 15 עשתה, וגם הן היו טעימות, ועוד עוגיות שאני ממש אוהבת שדודים שלי הביאו).
כל הזמן היו אנשים. כל הזמן יצאו ונכנסו אנשים, ובסוף בא סבא וסבתא ודודה שלי ובעלה ודוד שלי וחברה שלו (כולם מצד אמא).
שיחקתי עם בן דוד שלי איזה משחק, ואז את אותו משחק, רק איך שהוא המציא (מהמשחקים האלה של ילדים, שאתה לא יודע מה שכללים, אבל מה שהם עושים מותר, ומה שאתה עושה לא....).
לפני שבוע ומשהו דודה שלי הייתה בסיני בחוף שאנחנו היינו.
הסודני שאז אחותי דיברה איתו (מנסור) איכשהו קישר אותה אלינו, ושאל אותה על 3 בנות שהיו פה. בהתחלה היא חשבה שהוא מתכוון אליהם כשהם היו שם חודש לפני בערך, אבל אז היא שאלה אותנו עלינו. "ענבל, מילי, רותי?", הוא: "מילי, מילי".
הוא מסר לי ד"ש.
אחותי אחותי התלהבה שהוא מאוהב בי, ואביבה החליטה שאני צריכה להתחתן איתו.
אחותי מתכננת למכור אותי בשביל 20 גמלים.
אני חושבת שאני שווה יותר...
(היא אומרת ש-20 גמלים זה 200,000 שקל. אני שווה יותר!)
זהו להיום (כאילו שזה לא מספיק... יצא לי מאוד מאוד ארוך...)
יום טוב לכולם J
אני הולכת לנקות את המרפסת (בשעה 2 בצהריים, נכון שאני גאונה? חיכיתי עד לשעה הכי חמה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
