לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2004

יום כיפור


בקשר לכתבה הזאת ולתגובות.


 


אני לא מאמינה באלוהים.


בכלל.


ויש לי את הסיבות שלי שאין לי כוח לפרט כרגע (רוב הסיכויים שכבר עשיתי את זה באיזה פוסט).


 


אבל אני מאוד מאמינה ב"איש באמונתו יחיה".


אבא שלי לומד תורה עם חברים שלו. הוא לא חוזר בתשובה, אבל הם יושבים פעם בשבוע ולומדים תורה, כמה חברים ביחד.


יש שתי תגובות עיקריות לעניין:


1.      "אתה חוזר בתשובה?"


2.      "רק שלא יחזור בתשובה..."


רק לי, לאמא ולאחותי לא אכפת.


כמובן יש את התועלת האישית שלי- כלים נפרדים לבשר וחלב (החלום הרטוב שלי בשנתיים האחרונות...) ובשישי שבת המחשב והטלוויזיה אול פור מי. אבל יש חיסרון, וזה שהוא לא יוכל להחזיר אותי ממקומות בשישי בערב, אבל אחרי שיהיה לי רישיון זה כבר לא ישנה.


מלבד זה, באמת לא אכפת לי, כי אם הוא רוצה לחזור בתשובה, וזה מה שיעשה לו טוב, אז אני בעד (ואם הייתה פה נימה צינית, אז באמת שלא, אני באמת אהיה לגמרי שמחה בשבילו, בלי רגשות מעורבים ובלי כלום.)


 


אבל גם אם אבא יחזור בתשובה, ויכשיר את הבית, ולא ישמע מוזיקה בשבת ויהיה צדיק מושלם, אני עדיןן לא יאמין באלוהים.


אולי יום אחד זה יקרה, אבל לא נראה לי שבקרוב.


 


בחזרה לכתבה.


אני חושבת שהיא מקסימה.


הייתה עוד כתבה שלו לפני כמה זמן


אני באמת נהנית לקרוא אותן. נחמד לי לקרוא על הדברים האלה מנקודת מבט של אנשים אחרים, שבישבילם הימים האלה יותר משמעותיים בשבילי.


אני לא מקנאה.


אני  (בדרך כלל) נהנית לראות את המשפחה, את הבני דודים המקסימים שלי.


זה לא שבשבילי ראש השנה היה סתם. ישנתי אצל סבתא אחרי הרבה זמן שזה לא קרה, ובשבילי זה יותר משמעותי מתפילות ובתי כנסת.


אבל אני לא מזלזלת באלה שלהם זה מה שחשוב. כי כל אחד חי את החיים שלו איך שהוא רוצה, ואיך שהוא אוהב, ואיך שמתאים לו.


וכל עוד הכתבות שלו לא מכריחות אותי לחזור בתשובה, אלה רק מספרות לי איך הוא חווה את הדברים אני נהנית לקרוא אותן.


 


אבל התגובות עיצבנו אותי.


לא כולן כמובן, אבל רובן.


 


קודם כל, לא אוהבת כאלה שלא יודעים איך קוראים לכותב הכתבה ואם הוא בן או בת. אם אתם לא יודעים, תבדקו לפני שאתם כותבים.


 


לא אוהבת תגובות של דתיים שמאשימים אותי שבגלל שאני (או יותר נכון אנחנו, המין האנושי) לא מאמינים בה' העולם רע.


אבל אני מסכימה עם אלה שאומרים שלא ה' אשם (כי מבחינתי הוא לא קיים, למרות שחלק מהאנשים שאוחזים בדעה הזאת דווקא חושבים שכן), ושהעולם רע בגלל בני האדם וההתנהגות שלהם. כי אם אנשים לא היו הורגים ופוגעים, זה לא היה קורה (למרות שלפעמים זה כן קורה "משמים").


אני לא מאמינה באלוהים כלל, ואני לא חושבת שהעולם רע בגללי. אולי זה ישמע קצת יהיר, אבל אני לא מאמינה שאני בן אדם רע, או שאני תורמת לרשע, לשחיתות ולהרג בעולם.


 


לא אוהבת דתיים, או אנשים בכלל, שכועסים (,2) על מישהו שמבקר את ה'. לבן אדם יש זכות לבחור במה להאמין, אם מישהו חושב שאסור לבקר את ה', שלא יעשה זאת, אבל הוא לא יכול לדרוש מכל בני האדם לקבל את העולם כמו שהוא, בלי לבקר ולרצות לשנות.


הנה תגובה שאני מסכימה איתה (לפחות עם ההתחלה)


 


לא אוהבת תגובות שמתיימרות להיות מבוססות על ממצאים ארכיאולוגיים ועל עובדות, שלטענתן הוכחו מעבר לכל ספק אפשרי, למרות שהן אינן מדויקות כלל.


אפשר להאמין שהתורה נכתבה בידי אלוהים, אבל אי אפשר להגיד שאם לא אלוהים כתב אותה אז איך היא קיימת. פעם שעברה שבדקתי גם בני האדם ידעו לכתוב (חלקם כותבים אפילו יפה מאוד. לצערי אני לא אחת מהם...), ויש כאלה שאפילו מבססים את כתביהם על עובדות היסטוריות.


 


לא אוהבת כאלה ש"מסכימים" עם הכותב ב-1000 אחוז, אבל מה שכתוב בהמשך התגובה שלהם מראה אחרת. דברים שלא הופיעו בכתבה ואפילו לא ממש נרמזו בה.


אני הבנתי שהכותב דווקא כן מאמין בה', גם אם הוא מבקר אותו. וגם שהוא כן מתכוון לצום ביום כיפור.


 


גם אני חושבת שיום כיפור מיותר. מבחינתי, בתור אחת שלא מאמינה, אין שום סיבה שאני אצום כדי לכפר על עוונותיי. אבל "יום כיפור זה זבל" ?זה קצת מוגזם... ולדעתי מבחינה חברתית זה יום חביב מאוד, ושהתגובה הזאת דווקא צודקת (אחרי כל הקטילות צריך קצת להיות נחמדה...).


 


ולמה הוא אומר שאני חרא וגזענית? אולי בתור שליח האל יש לו פריווילגיות...


למרות שיש עוד כמה שם, שלא הציגו עצמם כשליחי האל ועדיין החליטו לקלל אותי (פעם שעברה שבדקתי הייתי חלק מ"העם הזה").


 


בטוח שהתגובה הזאת מופנית לכתבה הזאת?


 


אני באמת לא רואה את עצמי כמסכנה, וחבל לי שאנשים אחרים רואים אותי ככזאת. כמו שאני לא רואה את הדתיים כמסכנים (ויכולות להיות לי סיבות, יש להם המון מגבלות וחוקים), כי אני חושבת שאם ככה בחרת לחיות זאת בחירה שלך, אני לא רוצה שיראו אותי כמסכנה. יש לי דברים שאני מאמינה בהם. אני בן אדם עם אידיאולוגיות, אני חיה לפיהן (או לפחות משתדלת מאוד מאוד), מה שהרבה אנשים לא יכולים להגיד על עצמם. לא חייבים להאמין בה' כדי לחיות.


ושוב, התורה והדת היא הדבר הכי חשוב בעולמם של הדתיים, ואני לא מזלזלת. אבל בעולמי שלי, הפרטי והאישי, יש דברים שחשובים יותר. לכל אחד חשובים דברים אחרים, ואיש לא יחליט בשבילי מה חשוב לי.


 


אני גם לא חושבת שדת זה רק שחור ולבן. אדם חי לפי מה שהוא מאמין בו, ואפשר להאמין בה', ובתורה, אבל לא לחיות לפי כל הפרשנויות שלה וכל החוקים. לדעתי זה לגיטימי לבחור במה אתה מאמין, מה אתה חושב שחשוב.


 


זה נשמע כמו איום...


ה' יעניש אותו. איך שזה כתוב שם אני הייתי מפחדת שהוא יקום ויראה עצמו כשליח ה'.....


(אני יודעת שהתגובה שלי לא הייתה אינטיליגנטית במיוחד, אבל זה מה שעבר לי בראש...).


אפשר להפסיק לקרוא לו צימוקי ולחזור על זה 5 פעמים במשפט? זה שם קצת מצחיק (אז אני ילדה קטנה, אז מה? זה הצחיק אותי...), אבל החזרה על השם שלו באותו משפט עושה לי הרגשה שאני קוראת איזה מערכון של הקומדי סטור (סטייל אזור הדימדומים).


גם התגובה הזאת לא ממש מצאה חן בעיני. למה לכעוס על אבא של צימוקי? ומה אתה יודע על איך שהוא גידל את הבן שלו?


 


תעשי לי טובה תעזבי אותו בשקט?


את המזכירה שלו או משהו? אולי אשתו?


 


עם ההתחלה ועם הסוף אני מסכימה.


אבל עם "היא מתבססת על חוקים ומוסכמות שהוכחו כלא נכונות עם השנים" אני לא מסכימה. אי אפשר להוכיח שחוקים ומוסכמות הם לא נכונים. חוקים ומוסכמות משתנים עם השנים, אני לא מסכימה עם הרבה חוקים שכתובים בתנ"ך, אבל זה לא אומר שהם לא נכונים. הם אולי לא מתאימים לימינו, אבל פעם הם התאימו, ואולי בעתיד, הקרוב או הרחוק, הם יתאימו שוב. מוסכמות חברתיות זה לא מדע מדויק.


 


ואני חושבת, ואלי גם אתם חושבים, שאולי אחרי כל ההערות והביקורתיות שלי פה אני לא באמת כל כך פתוחה כמו שחשבתי. הרי התגובות מביעות דעות של אנשים, ואני קוטלת אותן.


אבל זה הבלוג שלי, ופה אני מביעה את דעתי.


ודעתי היא שכשאתה מבטל דעה של מישהו אחר, לא מעיר , לא אומר שהיא לא מוצאת חן בעיניך, לא אומר שאתה חושב אחרת, אלא פשוט מבטל אותה, אומר שהיא לא נכונה, מקלל ומשתמש במילים כמו זבל על יום שנחשב קדוש לאחרים, וקורא לי (כמובן שלא לי אישית, אבל לי כחלק מעם שאני שייכת אליו) גזענית, אני לא חושבת שדעתך נכונה.


גם אם זה אומר שאני סותרת את עצמי קצת.


 


וכמובן שיש עוד המון תגובות.


אבל אחרי שכתבתי 3 עמודי וורד אני חושבת שאני אפסיק. אולי מחר יבוא המשך.


למרות שיום כיפור.


 


לילה טוב לכולם.


צום קל לצמים, ובתאבון למי שלא (לקוח מאחת התגובות. אבל לא ציטוט מדוייק)


 

נכתב על ידי * מילי * , 24/9/2004 00:33   בקטגוריות דעה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ימים מוזרים עברו על כוחותינו


אני חולה.


ביום שלישי לא הרגשתי טוב, אבל חוץ מלבטל שיעור היה כרגיל.


ביום רביעי כבר הרגשתי ממש רע ולא הלכתי לבצפר, והיום זה המשיך.


כל היום המיטה, רואה טלוויזיה וקצת קוראת רייטינג.


מקנחת את האף. בקושי זזה.


עכשיו כבר יותר טוב.


עדיין לא בריאה אבל כבר לא מרגישה כאילו אני עוד שניה מתמוטטת.


 


ולעניין אחר.


 


כמו שכתבתי פה, לפני כמה זמן התחלתי ללמוד נהיגה (עד עכשיו היו לי רק 3 שיעורים, בגלל החגים והחולי וכל זה).


חברה שלי התחילה ללמוד גם אצל המורה שלי (היא הגיע אליו דרכי).


המורה היה מאוד נחמד, כל הזמן החמיא, אמר שאני נוהגת טוב, שאני מאוד נחמדה וכל מיני כאלה.


לפעמים קצת יותר מדי, וזה קצת הביך, אבל זה נראה לי בסדר.


לפי סיפורים ששמעתי על מורים לנהיגה הם נוטים לחנפנות.


אבל היום חברה שלי התקשרה אלי וסיפרה לי שהוא קצת הגזים, בלשון המעטה....


אתמול הוא נישק לה את היד.


היום הוא נישק לה את הלחי. וניסה גם קצת יותר הצידה....


היא דחפה אותו, ואמרה לו לא.


אחרי השיעור היא התקשרה אלי ושאלה מה לעשות.


כמובן שישר אמרתי שעוזבים מורה.


לא הייתי בהלם, כי הוא באמת היה קצת נחמד מדי...


אבל כן הייתי מופתעת כי יש הבדל בין להיות נחמד לבין לנסות לנשק אותה.


בי הוא לא נגע, ולא ניסה כלום (כנראה שהוא לא הספיק, כי נראה לי שהוא היה בדרך..), וגם כשהוא אמר שאני יפה זה נראה לי בסדר. אולי זה קצת מביך, אבל זה משהו שלפעמים אומרים בלי לחשב, כדי להחמיא ולתת לי ביטחון.


אבל נשיקה, אפילו על היד זה כבר ממש מוגזם. ובטח שעל הלחי.


 


סיפרתי לאמא, היא הייתה בהלם.


גם אחותי למדה אצלו, וגם חברות שלה, וזה לא קרה לאף אחת מהן.


אחותי בכלל בשוק....


 


אחרי שהיא דיברה איתי חברה שלי סיפרה להורים שלה. אבא שלה עורך דין אז עם המורה יעשה בעיות או משהו הוא ידע מה לעשות.


אבא שלה התקשר אליו, הודיע לו שהיא מפסיקה ללמוד אצלו, אמר לו להחזיר 40 שקל שהוא חייב להם, ואת הטופס הירוק שלה, ושכדאי לו לעשות את זה אם הוא לא רוצה להסתבך.


הוא רק אמר טוב.


אחרי זה אמא שלי התקשרה אליו ואמרה לו להחזיר יחד עם של חברה שלי גם  את הטופס הירוק שלי. כמובן שהיה לו ברור שגם היא תתקשר.


ההורים שלה יתקשרו לבצפר שהוא שייך אליו ויודיעו להם על מה שקרה.


 


היא סיפרה לי שיצא לה לספר שההורים שלה גרושים, אז הוא אמר שגם הוא עומד להתגרש, ושהוא מחפש קשר, לא אכפת לו הגיל, אפילו בת 17 (ובטח פה הוא צחק קצת, שיראה כאילו זאת בדיחה).


זה היה לפני שהוא עשה מה שהוא עשה, אז זה לא היה ממש מפחיד. סתם מוזר...


אחרי שהוא נישק אותה והיא אמרה לא, הוא שאל אם היא ביישנית, ואם זה בגלל החבר.


אידיוט.


מזל שהיא לא מטומטמת, ושהיא לא נכנסה ללחץ והפסיקה אותו אחרי נשיקה בלחי.


מפחדת לחשוב מה היה קורה אם היא הייתה ממש ביישנית ולא היה לה אומץ לעצור אותו.


 


אני לא מצליחה להבין מה מביא בן אדם בן 60 בערך, נשוי עם ילדים בוגרים, לעשות כזה דבר. הרי לא יכול להיות שהוא חשב שהיא תתן לו להמשיך, או שהיא תמשיך ללמוד אצלו. באמת שווה לו להפסיד שתי תלמידות, ואולי את כל העבודה שלו בשביל לנסות לנשק מישהי בת 17??


ומילא, הוא יכל להגיד שהיא התלבשה איכשהו, או שהיא ניסתה להתחיל איתו. אבל היא איזו פרחה, היא לא מתלבשת חשוף (לא שזה תירוץ). והיא קטינה, ככה שגם אם היא הייתה מסכימה זה לא ממש היה חוקי....


 


תמיד שמעתי סיפורים על מורים לנהיגה שנוטים ללטף את התלמידות שלהם, וכל מיני כאלה. לא ממישהו ספציפי, מעין דעה קדומה כזאת. כנראה שלא לגמרי... אבל לא באמת חשבתי שזה יקרה. למרות שאני לא יכולה להגיד שלא צפיתי את זה איתו, כי הוא באמת היה קצת נחמד מדי. אבל כשהוא הוסיף צחקוק בסוף זה באמת נשמע כאילו הוא סתם מתבדח (בדיחות דביליות, אבל עדיין בדיחות), כדי להצחיק. לא ברצינות.


 


אז מחר  הוא יחזיר לנו את הטופס הירוק.


ואנחנו נלך לעשות תיאוריה.


ונמצא מורה חדש.


נקווה שלא סוטה וחולה נפש.


 


והוא, אני מקווה שיפטרו אותו.


ושהוא לא ילמד יותר, כי זה היה יכול להיגמר יותר גרוע.


ושהוא ואישתו באמת הולכים להתגרש, כי אם לא היא מסכנה....


 


ובנימה אופטימית זו,


לילה טוב לכולם,


והיזהרו ממורים לנהיגה,


השמועה אומרת שהם קצת סוטים....


 

נכתב על ידי * מילי * , 23/9/2004 22:58   בקטגוריות דברים שקרו לי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טלוויזיה וכו'


הייתי עכשיו בבייביסיטר.


היה חביב, הילדים היו ממש בסדר, אחת הלכה לישון ברבע ל-10 והשני ב-10 וחצי (לפי שעון קיץ) ולא עשו בעיות.


זה אחרי שביום ראשון הייתי בבייביסיטר מעצבן, כי הילדה הקטנה (בת שנה וחצי) בכתה כמו משוגעת, פשוט צרחה בהיסטריה. זאת הייתה פעם ראשונה שהיא רואה אותי, ופעם ראשונה שהיא נשארת לבד עם מישהו שהוא לא סבתא שלה. אבל בחיים לא שמעתי ילד צועק כל כך חזק, זה היה היסטרי. וניסיתי לשכנע את האחים שלה ללכת לישון, אבל זה היה קצת קשה כשהיא צועקת ואני בקושי שמעתי את עצמי...


בקיצור, היום הבייביסיטר היה נחמד. אצל השכנים מלמטה, ואני כל הזמן מתלהבת מכמה שזה קרוב. הם חזרו לפני 10 דקות וכבר אני בבית, החלפתי בגדים ואני על המחשב.


אחרי שהילדים הלכו לישון כתבי את החיבור בחיבור שאני צריכה להגיש לה מחר (גמישות לעומת נוקשות. נושא מעצבן), נראה לי שיצא בסדר, רק שמרחתי משהו שאפשר לכתוב ב-5 משפטים על כמעט שני עמודים (זה פחות או יותר מה שצריך לעשות...), אז אני מקווה שזה בסדר.


ראיתי קלטת של עוזי חיטמן "ילדיש", כי כשהילד היה ער הוא לא רצה ומאוד רציתי לשמוע את השירים האלה (הילד הכי קטן בכיתה, נולדתי לשלום ועוד כל מיני). שירים יפים J.


קראתי קצת. זה ספר שאני קוראת כבר יותר מחודשיים. זה סיפורים קצרים, אז אני כל פעם קוראת סיפור שלם, ואז עובר מלא זמן עד שאני קוראת עוד אחד. נשארו לי עוד  25 עמודים (שני סיפורים), אז יש סיכוי שאני אגמור אותו בקרוב.


 


בכלל כתבתי את הפוסט הזה בגלל כמה דברים  שראיתי עכשיו בטלוויזיה וסתם רציתי לכתוב עליהם.


היו שני קליפים של אהוד בנאי ב-24. אהוד הוא חבר של אבא. אני לא רואה אותו יותר מדי, אבל כשהייתי קטנה הייתי רואה אותו הרבה, ועכשיו יוצא לי לראות מדי פעם. "מהרי נא", שלפי החישוב שלי (בגלל הגיל של הבנות שלו בקליפ) הוא מלפני 9 שנים בערך, שזה ממש מוזר כי אני זכרתי שהוא לא כזה ממזמן. ראיתי שם את אהוד והוא נראה לי ממש צעיר, וממש שונה מעכשיו, ונראה לי מוזר בלי הכיפה (והילדות שלו בכלל פיציות שם. הן כל כך קטנות...).


אחרי כמה דקות היה עוד קליפ שלו, "הופעת מילואים", זה קליפ חדש, ופתאום אהוד נראה לי רגיל. זה מוזר, כי נראה לי שהייתי אמורה לזכור אותו כמו פעם, כי בשנים האחרונות אני בקושי רואה אותו. אבל בקליפ הזה הוא נראה לי הרבה יותר רגיל, במיוחד עם הכיפה.


 


היה קליפ חדש יחסית של אריק אינשטיין. "לא בדיוק געגוע".


קליפ מקסים. זאת פעם ראשונה שאני רואה אותו.


שמעתי את השיר קודם כשהוא היה ב-24 אבל זה היה כשעשיתי שיעורים, אז לא ראיתי את הקליפ.


הוא ממש יפה.


גם הרעיון שלו יפה, והוא גם עשוי יפה.


רואים כל מיני קטעים ישנים, בשחור לבן, וקטעים חדשים משולבים באמצע.


אהבתי.


 


יש עכשיו שתי פרסומות שאני מאוד אוהבת. הפרסומת של סיידר הגליל (היא לא מאוד חדשה, אבל אני אוהבת אותה), והפרסומת החדשה של חומוס אחלה, של המשפחות שלכל משפחה יש את האוכל שלה אבל לכולם יש חומוס אחלה.


 


בשיעור פיזיקה היום היא שמה מפזר חום כדי לייבש את האוויר לניסוי שלה (התחלנו סוף סוף ללמוד חשמ. דווקא היה חביב), וגם המזגן דלק. התוצאה: אני חולה. בהתחלה סתם הייתה לי סחרחורת וכאב לי הראש והרגשתי כאילו אני עוד שנייה מתעלפת. מאז זה התפתח, אני גם מצוננת, ועדיין כואב לי הראש, ונאלצתי לבטל בגלל זה שיעור נהיגה כפול שהיה אמור להיות לי היום...


 


אני הולכת לישון (הרשיתי לעצמי להישאר ערה עד כל כך מאוחר כי העבירו את השעון, אבל גם ככה זה מתחיל להיות מאוחר).


אני צריכה ללכת לישון כדי שאמא תעיר אותי בבוקר, ואני אראה אם אני עדיין מתה, או שאני מסוגלת ללכת לבצפר.


 


זה היה סתם פוסט, בגלל שמאוד בא לי לכתוב, ולא היה לי משהו מוגדר.


אבל אני לא כותבת לעיתים די רחוקות, אז כשיוצא לי אני כותבת הרבה שטויות. לפחות ככה הן לא נשארות בתוך הראש שלי.


אולי ככה הוא יכאב פחות...


 


לילה טוב לכולם J


 

נכתב על ידי * מילי * , 22/9/2004 00:22   בקטגוריות אמצע הלילה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  * מילי *

בת: 37




13,546
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל* מילי * אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על * מילי * ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)