טוב אז היי.. בטח כבר אף אחד לא קורא כאן .. אבל בכל זאת .. החלטתי להעלות פרק..
אבל לפניי זה ..
אני יודעת שהכתיבה שלי בהתחלה היא לא הכי מקצועית ומי שיתחיל לקרוא את הסיפור מהתחלה ישים לב.. אבל אני משפרת את זה ואני מבטיחה להעלות פרקים לעתים יותר קרובות .
פרק 17
למה הוא יודע על זה ? למה היא דאגה שכולם יידעו על זה? למה בראיין סיפר לה? הוא היה חייב להרוס לי ?
התיישבתי לאט לאט .כואבת מאוכזבת מעצמי .לא האמנתי שפגעתי בו ככה.
בראיין עקב אחרי מה שעשיתי הוא כנראה באמת הבין שהוא עשה טעות .
הכיתה התחילה להתמלא בילדים .כולם נכנסו .והמורה התחיל את השיעור.
* * * * * * * * *
זהו השיעור נגמר וכולם יצאו רק אני וג'ייק נשארנו .. בראיין עוד אסף את הדברים שלו
"ג'ייק" אמרתי כואבת . אולי בכל זאת כדאי לדחות את היום החדש .
"מה אמילי." הוא אמר וניסה לא להביט בעיניי, "אני מצטערת, בבקשה תסלח לי" אמרתי, יותר נכון, התחננתי .
"למה עשית את זה אמילי" הוא שאל והפעם הביט בעיניי ניסה למצוא תשובה כנה.
"אני רציתי לדעת אם זה הוא ג'ייק, אני יודעת שלא הייתי צריכה כי יש לי אותך, אבל רציתי לדעת אם בכל זאת כדאי לנסות עם מי שלקח ממני את הנשיקה הראשונה שלי, בכוח ."
עצרתי לשנייה, "אבל טעיתי ג'ייק ואני רוצה למחוק את זה והלוואי שזה הייתה אתה, ועכשיו אין לי גם אותך בגלל הטעות המטופשת הזאת. ג'ייק תסלח לי" אולי קצת הגזמתי, בכל זאת אנחנו אפילו לא יום ביחד. סיימתי את דבריי, אפילו אימצתי לעצמי כמה דמעות .
בראיין היה גם הוא בכיתה ורציתי שהוא יישמע שזוהי הייתה טעות . "אמילי לא היית צריכה לעשות את זה.אבל אני באמת מחבב אותך ואני לא רוצה לפספס את הקשר הזה איתך כי אני מרגיש שאם אני יפספס את זה אני ממש יעשה טעות .. אני סולח לך, אבל בבקשה, אל תעשי לי את הדברים האלה בחיים." הוא הביט בעיניי וכנראה קנה את הכאב.
"אני מבטיחה ג'ייק. ותודה אני באמת מעריכה את זה" אמרתי וחיבקתי אותו. בראיין יצא מהכיתה וטרק את הדלת, באמת שזה לא עניין אותי, כי הסיפור ביני ובין בראיין נגמר.
אולי היום הזה באמת הולך להיות היום החדש הטוב.
אבל בואו לא נקדים את המאוחר.
* * * * * * * * * *
סוף היום הגיע, הוא עבר מצוין, נשאר לי רק לנקות וללכת הביתה .
נישקתי את ג'ייק על השפתיים ואמרתי לו שאני יסמס לו כשאני יגיע לבית ואולי אפילו נעשה משהו היום .
* * * * * * * * * *
לקחתי את המטאטא והתחלתי לאסוף לכלוך לערימה במרכז.
"אז אני מבין שזאת הייתה טעות ולקחתי ממך את הנשיקה הראשונה בכוח ." בראיין פתאום צץ והתחיל לדבר.
"בראיין אני מבקשת ממך, אל תפנה אליי . תודה." אמרתי והתכוונתי לזה.
"אמילי אני יודע שאת רוצה אותי. " אמר בראיין בשחצנות וכאילו כל המבטים המתנצלים והכל לא היו במטרה של סליחה.
"תגיד לי אין לך בושה?! ג'ייק הוא חבר שלך ! איך אתה מסוגל לעשות לו את זה?!אין לך טיפה של כבוד!" אמרתי בטון מאשים
"תגידי לי לך אין בושה!? ג'ייק הוא החבר שלך ! איך העזת לבוא לחדר בבוקר אחרי שישנת איתו וללטף אותי ולנשק אותי!? אין לך טיפה של בושה?!"
כיוון עליי את המילים שלו . ואת האמת שהוא צדק בכל מילה.
"לי יש בושה! בגלל זה אני כלכך מצטערת על זה ואני לא רוצה לדבר איתך! וחוץ מזה. זאת הייתה טעות . אתה דוחה אותי "
אמרתי את מה שהיה לי להגיד ובדיוק הגיעה השעה 4 .בדיוק בזמן . לקחתי את חפציי ויצאתי מבית הספר בלי לתת לו זמן לענות .
* * * * * * * * * *
'אני בבית מושלם שלי ' שלחתי לג'ייק הודעה. לא עברו 10 שניות וכבר חזרה אליי הודעה
'מתוקה שלי את רוצה לעשות משהו היום ?' בזמן שהסתמסתי איתו ודיברנו הרבה הספקתי לאכול להתקלח ולהתארגן .
ב 8 אני אלך לאסוף אותו וניסע לסרט. כן אני אוספת אותו, אין לו רישיון . חוץ מזה אני אוהבת לנהוג.
*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
אז זהו ...מי שקורא ואוהב שיגיב ..מי שלא ..שיגיב גם D:
ביושש
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
