את יושבת בחדר בלילה , ואף אחד כבר לא רואה.אף אחד כבר לא יודע, כולם עיוורים למצבך.
הדמעות שלך כבר התביישו ואת מיואשת מלבכות.
הלב שלך זועק לעזרה, ורק רוצה שמישהו ישמע.
אבל כשאת שם על המיטה, שבורה, עייפה,
שאת כבר לא יכולה להזיז את השפתיים ולדבר,
את יודעת שאין לך כבר ממי לבקש עזרה, כי כולם
עזבו, כולם ניסו ונשברו, הלכו והשאירו אותך לבד...
בחשכה.
כן... דווקא שאני מיואשת ועצובה , המילים מסתדרות לי סוף סוף .. :|