(מעניין אם מישהו יבין בכלל את ההקשר)
ככל שיוצא לי לחשוב על זה, זה יותר ויותר ברור לי שאם הוא היה מעוניין אני הייתי הולכת על זה.
אין לי ספק בכלל שאני אוהבת אותו.
הוא נפלא, באמת נפלא. הוא נראה טוב והוא מעניין. הוא מושך אותי. הוא איש שיחה מצוין ותמיד כיף לי לדבר איתו.
והוא ללא ספק אוהב אותי, הנשמותק.
בעבר שנינו רצינו יותר וזה מעולם לא הסתדר, עכשיו בכלל יש לו חברה כבר חודשיים.
אנחנו ידידים טובים וזה מצויין מבחינתי.
אבל
הוא בן אדם כזה נפלא וחם
ונורא מרתק אותי ללמוד אותו (בת של פסיכולוגית למה אתם מצפים)
אני מאמינה שנוכל להיות מוצלחים נורא ביחד
בעצם אנחנו כבר נורא מוצלחים ביחד
אז אם הוא היה רוצה
למה לא בעצם? אני כל כך זקוקה לקשר טוב,
והוא ללא ספק אדם טוב.
אני לא מתלוננת על המצב שכרגע ואני לא רוצה אותו כיותר מידיד
אבל אם הוא היה רוצה.. הייתי מסתגלת לזה.
