זוג צעירים יושב יחדיו על מיטתה של הנערה. היא יושבת מאחוריו כשרגליה עוטפות אותו וידיה מחבקות את צווארו. הנער מדמה את חברתו לתיק תעופה ומושיט ידיו ללחוץ על כפתורים דמיוניים אשר מושכים אותו ימינה ושמאלה, כשהיא תלויה על גבו, מיטלטלת וכמעט נופלת מתנועותיו. הנער משמיע קולות מנוע ובו בזמן צוחק. הנערה מצטרפת במהרה לקולות הצחוק. כאשר היא נתלית מצווארו היא מעט חונקת אותו וכשהיא מבינה זאת היא מעבירה את ידיה אל מותניו, עוטפות אותו באותה צורה. מתנועותיו החדות, כפות ידיה נוגעות קלות בחלציו.
"עכשיו תכווני את" אומר הנער ומכוון את ידה הימנית אל אשכו הימני ואת ידה השמאלית אל אשכו השמאלי, מורה לה להשתמש בהם ככפתורים.
הנערה מנסה את ההגה החדש שברשותה. לוחצת בעדינות על אשכיו, אחד אחרי השני, ורואה אותו זז בהתאם ללחיצותיה.
לפתע עלה רעיון בראשה. היא לחצה על שני אשכיו בו בזמן וראתה אותו נעצר, מדמיינת בראשה את גלגלי מוחו מנסים לפענח את הפקודה החדשה.
"מבולבל?" היא שואלת אותו, ניצחון בקולה
"כן..." הוא עונה בכניעה, מרכין את ראשו כאות תבוסה.
(true story)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דונהגרציה