לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Guiava's Blog


גויאבות זה משהו שאוהבים או שונאים, אין בערך כשמדובר בגויאבות. גויאבות זה בעצם בני אדם.

Avatarכינוי:  דונהגרציה

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

3/2014

בהשראת הבגרויות בתיאטרון


איבדתי את זה. עם כל נשימה ונשימה אני מרגישה יותר שהראש שלי מתפוצץ. נכנס חמצן יוצאת הנשמה. אני מרגישה את עצמי נחנקת מכל נשימה ונחלשת מכל מגע.

כל כך פשוט להעביר דברים בלי לשים לב. אבל באותה קלות שמעבירים מחשבה, מעבירים בן אדם. מעבירים חיים שלמים מבלי להתרגש ומבלי להפנים את ההשלכות.

אני לבד. אני מוקפת באנשים ואני לבד. אני זועקת לעזרה ואף אחד לא פנוי לשמוע. והמעט שפנויים - לא יודעים איך. קריאות השבר שלי מגיעות לאוזניים חלולות. אנחות הסבל שלי כאילו נשמעות באוזניי בלבד.

ועכשיו אני פה. אנשים בחלוקים לבנים מכוונים אותי לפה ולשם, דוחפים לי כדורים ואוכל ומכשירים לפה, לוקחים ממני כל צלם אנוש שעוד חשבתי שהיה לי. מצעים ירוקים על מיטות מתכת קרות, טור ארוך בחדר האוכל ומפקד בדיקות יומי הופכים אותי למספר. עוד משימה, עוד מכשיר שזקוק לתיקון.

תלשתי כבר את כל שערותיי מכאב. חיפשתי מפלט בכל פינה ובכל אמצעי. חשבתי ופעלתי עד שהבנתי. הכל כל כך סתם.

וזהו, אין לי מה לחפש פה יותר.

 

נכתב על ידי דונהגרציה , 21/3/2014 12:58  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



19,778

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדונהגרציה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דונהגרציה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)