גאווה בהכחשה

או.

יום חדש.

בנתיים הכל הולך טוב.

החיוך חזר.

הצחוק.

הדבר היחיד שחסר לי כבר במשך שנה - שנתיים זה החיבוק האוהב.

לא נורא, אני בינתיים מעסיק את עצמי יותר מדי כדי לא לחשוב על כאלה דברים.

כמו שאני מכיר את עצמי, או שזה יעבור מעצמו, או שזה יתפרץ. נראה.

אבל בכללי, אני מרגיש עייף כל הזמן. לא יודע למה. קשה לי לקום, קשה לי ללמוד.

אני ע-י-י-ף.

נו טוב זה יעבור..

כמו כל דבר.

אז המשפט השבוע כמו שאתם מנחשים זה - הזמן יעשה את שלו.

וגם הנה השיר. ;)

נתראה

שון.