עם כל המבחנים שיש לי בתקופה האחרונה חופש פורים באמת בא במקום.

יום  במשך 7 שעות סידרתי וניקיתי את הקומה (בתקווה שהפעם זה יחזיק מעמד) ומרוב שהתעייפתי פשוט נרדמתי מ8 בערב עד 8 בבוקר שבת.

ביום שבת נסעתי לצומת וואסט עם חברה שרק התגייסה והמון זמן לא ראיתי אותה, השלמנו סיפורים  אכלנו ונהננו. כשהגענו לקצרין החלטנו שבא לנו קפה הלכנו לתחנת דלק בישנו שני הפוך קטן ואחרי 5 דקות של ויכוח על זה שאנחנו רוצות לשלם על הקפה אבל הבחור הנחמד החליט שזה על חשבונו נכנענו והמשכנו לשבת ולברבר עוד כמה שעות. כשהגעתי הביתה ניסיתי לנוח ללא הצלחה ובערב נסעתי עם חברה שהכרתי בעבודה וגיליתי שהיא בדיוק כמוני רק עוד 3 שנים בגיל. נסענו לדוריס, הייתה הפקה מדהימה של לה פייסטה שאירחו את ריטמו.

פעם ראשונה שיוצאים ואני לא מוציאה אוטו (שברתי שיא מאז שקניתי את האוטו, הוא עמד יומיים רצוף)

היא באה עם ידיד שלה מהעבודה שארגן לנו כניסה חינם ודיסקים עם הקדשה אישית של ריטמו.

רקדנו כמו שרק אנחנו יודעות כי באנו להזרים איכות בדם שלנו ולהרגיש את המוזיקה.

וכמו כל ילדה בת 18 במסיבה של 21+ נתפס לי מישהו בעין ולקח לו קצת זמן להבין את הרמז אבל בסוף זה נקלט.

תוך כדי כמו כל מסיבה היינו צריכות להתחמק באלרגנטיות מגברים אחרים.

הבחור שנדלקתי עליו, דקל מסתבר לא מהזבל שמוצאים במועדונים בדרך כלל,

כל הזמן שאל אם אני רוצה מים או לאכול כי באמת הייתי מותשת שברנו את הבמה שם מרוב ריקודים.

מפה לשם הלכנו לשבת בצד לדבר הוא מאוד התעניין עליי 

מסתבר יש לנו הרבה במשותף.

אחד מהמפיקים שם עבד איתי ועם החברה שבאתי איתה (בר) בא ואמר לנו שאנשים רוצים שנלך לרקוד באמצע ולא בצד בדד כי אנחנו מקפיצות ומעבירות אנרגיות לכולם.

ובחזרה לעניין דקל, נתתי לו את המספר שלי וקצת דיברנו בהודעות היום בסופו של דבר הוא הזמין אותי ליישוב שלו ואני אבוא בהזדמנות.

החלטתי להיות "קולית" לא למהר ולראות עד כמה הוא מעוניין ואם זה באמת שווה את זה. נחיה ונראה מה יהיה :)

והיום הייתי בצפת אצל נוריה, "למדנו" למתכונת שיש ביום שלישי ובעיקר אכלנו.

נוריה מסתבר סיפרה לאמא שלה על הדברים שעברתי ואמא שלה עובדת סוציאלית. אחרי האוכל שיצאתי לעשן היא באה איתי ודיברה על העניין הזה.

מאוד ריגש אותי שהיא אמרה שמבחינתה זה הבית השני שלי ובכל דבר אני יכולה לבוא יש שם חדר בשבילי ועל כל שטות אפילו שמציקה לי אני יכולה להתקשר ולדבר איתה גם כשנוריה לא נמצאת, ישבנו ביחד בסלון נוריה חבר שלה ואמא שלה ראינו מאסטר שף ממש הרגשתי חלק מהמשפחה.

ואחרי שלקחתי קוסקוס לדרך (אני רוסיה אז כשיש קוסקוס מתפנקים עד הסוף) נסעתי הביתה כיבדתי את המשפחה ושלחתי לאמא שלה הרבה תודה ושהיה טעים.

לסיכום החופש הזה באמת היה במקום. יום שישי היה מועיל יום שבת נהנתי עם החברות והרגשתי כוכבת VIP והיום העברתי יום שלם בבית חם עם החבורת.

אני מקווה שמחר אני גם אנצל את החופש ואלמד למתכונת. 

בנתיים אני מרוצה מעצמי :)