" הייתי בת 12 , הייתה רזה
ודקיקה חשבתי שאני ילדה שמנה הייתי 1.60 ושקלתי 42 כל היום הסתכלתי במראה וחשבתי
איזה שמנה אני , למה כולן יפות ורק אני מכוערת ".
" זה הכול נבע מחוסר הביטחון שלי בגיל הזה , תמיד חיפשתי את הפגמים
שלי ולא למדתי להעריך את עצמי , וגם את הגוף שלי"
אחותי אמרה לי כאשר ניהלנו שיחה באחד מין הימים , את המשפט הזה אני זוכרת טוב טוב ומאז
החלטתי שאין מצב שאני אגיע לזה.
" למה אני כזאת מכוערת ושמנה
, אבל היא זאתי שאיתי בשכבה , אותה כולם אוהבים ורוצים , למה לי אף פעם לא יהיה
חבר ולה תמיד יהיה ,למה היא יכולה לאכול כמה שבא לה ולהישאר כזאת יפה , זה פשוט לא הוגן." בכיתה ח אמרתי את זה
לעצמי בכל פעם כשראיתי אותה מוקפת בחברות , ובידידים בשכבה.
אז החלטתי שאני משנה את ההרגלי האכילה ולוקחת את עצמי בידיים ומתחילה
להרזות כי גם אני רוצה שישימו לב אליי , גם אני רוצה להיות יפה ,ומוקפת בחברים,
והכי חשוב להיות מספיק טובה בשביל עצמי . אמנם לא ספרתי כל קלוריה וקלוריה שאכלתי
אבל השתדלתי לאכול כמה שפחות , ואת הכריכים לבית ספר הרוב לא הייתי אוכלת וזורקת
לפח בבית ספר. אמא שלי הייתה כועסת עליי שאני זורקת את הכריכים בבית ספר או שהייתי
לפעמים שוכחת ומחזירה הביתה . כל פעם הבאתי לה תירוץ אחר הייתי מסתכלת על עצמי במראה ובעיקר על הבטן העגולה . אני יודעת איך זה
להרגיש שאנשים אומרים לך "את שמנה , תפסיקי לאכול כבר" ילד אחד מהשכבה
שלי הציק לי כל הזמן
הרגשתי כאילו חורטים בי ונועצים עם סכין בלב שלי . למה מי הוא בכלל שידבר
אליי ככה , למה הוא יותר טוב ממני ? הייתי
בוכה בהפסקות ובשיעורים
(כשהייתי בכיתה ח לא היה לי ביטחון עצמי בכלל) ואחרי שאת כבר נרגעת וחושבת
לעצמך "רגע אולי זה נכון ? אולי הוא צודק ? " ואז מגיע השלב שאת מחליטה
להרזות לפחות 5 קילו בשבוע וככה להוריד לפחות 7-5 כדאי להיות שלווה עם עצמך
ולהרגיש טוב עם עצמך . ואז שאת עולה על המשקל רואה שהוא לא השתנה ולהפך שאת משמינה
עוד יותר את פשוט מאוכזבת מעצמך , ואז מגיע השלב שאת מתחילה להגביל את עצמך באוכל
ולא רק ממתקים ושטויות וכאלה . כשהתחלתי כיתה ט גבהתי קצת , וטיפה רזיתי כבר
הרגשתי הקלה , וגם התנתקתי מחברה שעשתה לי צרות ולאט לאט הביטחון העצמי שלי גבר . עם
הזמן הבנתי שזה הכול היה אצלי במחשבה וככה גם רואים את זה מבחוץ , לאט לאט השלמתי
עם הפגמים שלי , למדתי לאהוב את עצמי ואפילו למצוא את מה שיפה בי . לקח לי כמעט כל החיים לקבל את
עצמי כמו שאני.
אני יודעת שחלקן יגידו " מה אז להישאר שמנה , מכוערת כל החיים ?
בתקווה שאני יאהב את עצמי כמו שאני , וישלים עם זה ?" אז לא בנות יקרות , זה לא
המסר שאני מנסה להעביר לכן.
אני תומכת בכל מי שיש לה את הרצון לשנות בה משהו לא דווקא בשביל אחרים אלא
בשביל עצמה . שתהיה מאושרת עם הגוף שלה ותאהב אותו .אבל המפתח הוא לשנות את הגוף בהדרגה , ובסבלנות
ואז התוצאות יהיו הרבה יותר טובות , במקום להרעיב את עצמכן בכוח אתן פשוט יכולות
לתת לגוף את מה שהוא צריך רק עם פחות קלוריות כמו למשל: ירקות , סלטים שאתן ממש
אוהבות , אורז , פסטה (כל הדברים שגם עם פחות קלוריות וגם משביעים אתכן ) עם אתן
ממש אוהבות מאכל מסוים תשלבו אותו בארוחה לפחות פעמיים ביום .
תאכלו מסודר ובצורה נכונה , נגיד לכל הבנות שלא אוהבות לאכול,שיאכלו 3 ארוחות ביום ,ולכל אלו שכן אוהבות לאכול
ומתפתות , אתן יכולות לסדר לכן 3 ארוחות עיקריות ו 3 ביניים קטנות עם פירות שאתן
במיוחד אוהבות ( וגם עם תאכלו משהו מתוק קטן בהמהלך היום זה גם בסדר ) . תעשו ספורט ובהדרגה , אל תהרגו
את עצמכן במכה אחת נגיד מי שלא אוהבת את הבטן שלה שתעשה שכיבות שמיכה 10 ביום ואז
לאט לאט תגביר לעוד 5 ועוד 5 וככה גם היא תמצק את הבטן שלה . זה גם לא חייב להיות
הבטן זה יכול להיות רגליים , תחת , ידיים ועוד.. אתן מוזמנות להיכנס להכתבה הזאת
כאן :
http://www.mako.co.il/women-fitness/Article-1275ad97f8e2931006.htm
אני מאמצת חלק מהתרגילים וזה באמת עוזר לגוף שלי וגם להרגשה שלי שסוף סוף
הצלחתי אני בטוחה שגם חלקכן רוצות להרגיש ככה לא עוד בלי כל ההתקפי בולמוס המעצבנים האלו .
"אז למה בעצם כדאי לנו לעשות הכול בהדרגה כשאני יכולה להוריד הכול
במכה?"חלקכן בטוח שואלות
אז זאת הסיבה : לאנורקסיה יש תופעות לוואי מסוימות. לדוגמא: נשירת שיער הראש, כתמים, עור יבש, בעיות במערכת
העיכול, בעיות במערכת השתן , במערכת הרבייה (את עלולה לאבד את הסיכוי להוליד ילדים
בעתיד),עייפות ,עצבנות , כאבי ראש , וחרדה. וכמובן שיש עוד הרבה . עם המטרה שלך
היא לגרום
לך להיות יפה יותר אז למה לך לבחור בדרך הזאת שאת יכולה לבחור בדרך שגם
תהיי יפה ורזה ובלי נזק
לגוף שלך . להפך את רק תחזקי אותו תמצקי את האזורים הקשים לחיטוב .
עם את התחלת כבר להקיא , אני ממליצה לך להתרחק מזה כמה שיותר מהר! השיניים
נהיות מגעילות וצהובות את בקושי יכולה לחייך ליד אנשים ולמצלמה ? בכלל לא , זה
אפילו לא בא בחשבון וכדאי להלבין אותן את צריכה להכין מראש איזה צק מכובד. ואת
מתחילה לחיות בסרט שכל דבר שאת אוכלת את משמינה ממנו וכמובן הריח המסריח והמגעיל שאת מרגישה כל יום שיוצא לך מהפה . אז בנות תכלס מה כדאי יותר? . את ההחלטה אני משאירה לכן . שיהיה המון בהצלחה (;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
