אם לא שמתם לב הקוראים הקבועים שלי, עברתי לבלוג הזה
אז, אני מקפיאה את הבלוג הזה,אני אולי אפרסם פה משהו מזמן לזמן, אולי רק שאלות קצרות ורנדומליות. או סיפורים אבל המחשבות שלי יעברו לבלוג החדש שלי.
אז, אני מניחה שאני צריכה להיפרד מהבלוג הזה.
שיר:
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
התנגדות ולחץ הם כמו שתי מילים אשר משקפות את הרגשתי.
אם לא אוכל לסבול את ההתנגדות אתחיל להרגיש את הלחץ.
שתי ההרגשות חובקות זו בזו, מחזיקות חזק ולא מוכנות להתנתק.
הם מחזיקות חזק, זה נכון, אבל באותה ההזדמנות אני בניהן, מרגישה איך
האוויר שלי הולך ונעלם.
אני בולעת אוויר, מנסה לזכות בעוד רגע אחד של חיים,מרגישה את הבועה המשונה
יורדת בגרון שלי, נעלמת לנצחים.
חזק הם לוחצות, אני מנסה להשתחרר אבל הם משתלטות עליי, מפילות אותי על
הרצפה ביחד איתן.
סוגרת עיניים ורואה את הסוף, מחכה למחשבה האחרונה שלי.
אבל אז אני נזכרת שהן רק תחושות, ושהן נעלמות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: