עוד חודש וחצי יש לי יום הולדת .

לא זוכרת את הפעם האחרונה שכל כך חיכיתי לו,

אני הריי לא אוהבת את ההגזמה מסביב ליום הזה , אני לא הכי מבינה אותה.

תמיד אהבתי לשבת עם חברה, כל פעם אחרת והיא שילמה לי על הקפה או הבירה .

מה צריך יותר מזה בעצם ?חברים ובירה בחינם , הכי טוב שאפשר לבקש.

ואני לא מחכה ללצאת ולשתות כי השנה אשב מחוברת לספרים בכל מקרה,

ומתנות איבדו משמעות אחרי שהתחלתי לעבוד הריי אני מפנקת אותי בכל מה שאני רוצה.

ולא , אני לא מחכה לשנות מספר כי זאת רק עוד שנה שאומרת שהגיע הזמן להתחיל "לחיות",

משעשע "הלחיות"  הזה הוא ההפך הגמור מ"לעשות חיים", אבל זה לא משנה עכשיו.

עוד חודש וחצי יש לי יום הולדת ובתקווה שתזכור אתה תשלח לי הודעה, אתה תגיד לי מזל טוב 

ואז , אז אולי נחזור לדבר .

אולי כבר תהיה שוב בארץ ואולי נשב לבירה ומשם מי יודע, אולי אני בכלל אפסיק להתגעגע אלייך עד אז.

אבל בנתיים עוד חודש וחצי יש לי יומולדת.

אני בטח נשמעת כל כך מפגרת,

את גיל ההתבגרות עברתי לפני כמה וכמה  שנים טובות.

אני לא אקרא לעצמי מבוגרת ,אבל אני בוגרת דייה כדי לדעת שזאת לא ההתנהגות הנכונה.

אבל אתה פשוט מוציא ממני דברים שלא ידעתי שבנמצא , אני מוצאת את עצמי מחייכת ממילים שאמרת לי פעם,

אני מתפללת למישהו שאני לא מאמינה בו כדי להיתקל בך ברחוב ותגיד לי שוב כמה אני יפה בעינייך

ואני אפול שוב אחרי שבקושי קמתי מהחיוך היפה שלך שמקושט בשפתיים שכל כך התגעגעתי לנשק.

אני לא זוכרת מתי התגעגעתי כל כך למישהו שגר 20 דקות ממני בהליכה.

לריח שלו ,למגע של השיער על היד ,לדרך שבה נשם לתוכי,

לדקות הארוכות האלה שהיינו רק אנחנו בעולם , מחוברים במלוא מובן המילה ואתה נושם לתוכי והראות שלי מתנפחות מהאוויר שלך 

וברגעים האלה אני כל כולי שלך. 

עוד חודש וחצי יש לי יומולדת ואני לא רוצה עוגה, וגם נר לא אבקש לכבות הריי הלב הוא מבקש רק אותך.