Me, Myself & Time.

פווווווווסט מספר שלוש יוצא לדרך,

 חברים וקוראים יקרים (:

ואו.. נהיה פה חם או שזו רק אני?

~

אז ככה. עכשיו, שלא כמו הפוסט הקודם, ישלי מה לספר.

כשאתה מכיר בנאדם, ואתה יודע למה לצפות, הדברים הטובים שבו פחות בולטים, כי אתה מצפה להם.

אבל כשאתה מכיר בנאדם, ואז מכיר אותו מחדש, בדרך שונה, משופרת, זו חוויה מדהימה, כמו מן פיצוץ בועה שחיית בה הרבה זמן.

~ בהמשך לפוסט הראשון, שבו סיפרתי שהצלחתי לצאת מקשר רע עם בנאדם,

יצא לי לדבר עם בנאדם אחר, נקרא לו ס', בדרך חדשה, ממקום חדש.

ס' מכיר את בנאדם א' טוב מאוד, כמעט אחים למען האמת.

בגלל שהכרתי את בנאדם א' ורק דרכו הכרתי את אדון ס', לא יצא לי להכיר את ס' בדרך של שיחות עמוקות,

ואני מוכרחה להודות- ההפסד היה כולו שלי, ובגדול. יש אנשים שהיכרות שטחית בלבד איתם היא חטא.

כן, גם אני מתפלאה איך בנאדם כזה מדהים חבר-אח של בנאדם כזה נורא.

אבל תאונות קורות. אני רק מתפללת שיהיה לי בנאדם כזה קרוב לבית, לשיחות נפש כשצריך.

אוקיי, מספיק לתאר את ס' כמה שהוא מדהים ורגיש והכל, עכשיו תבינו על מה אני מדברת.

דיברנו על המקרה הרע. הסתבר לי שהשני לא יודע מה קרה עם הראשון בכלל, למעשה, הוא כמעט הגן עליו בלי לדעת באמת מה קרה.

כשהסברתי לו, זו הייתה פקיחת עיניים רצינית. אני אוהבת לפקוח לאנשים את העיניים, בגל שמיד אחר כך באה שיחת נפש.

ואני ושיחות נפש הולכות ביחד, ס' גם אמר לי שזו הייתה שיחת הנפש הכי טובה שהייתה לו.

אז זה לא רק בראש שלי!

בכל מקרה, דיברנו שיחה אמיתית ומהלב,

והוא סיפר לי שהוא לא ידע המון דברים שאני כן יודעת על החבר הכי טוב שלו...

אני מניחה שזה פוגע בדרך מסוימת...

והוא באמת סיפר לי הכל, וזו ההרגשה הכי טובה שיש, לדעת שמישהו סומך עליך ומספר לך את האמת בהכל.

והוא שיתף אותי כשהוא התרגש, וכשהוא בכה, ואם הוא מבולבל, ואיך הוא מרגיש.

והכי מיוחד זה שאני, שיחסית קשה לי לפתוח את הנפש שלי ואת הנשמה שלי לכולם, הצלחתי להגיע אליו.

אז לא ידעתי איך לומר לו את זה וביקשתי שיעשה לי טובה- "ילד, אתה מדהים, מיוחד ורגיש. אני רוצה לבקש שלא תשתנה בשביל אף אחד, ובייחוד לא בשביל אף אחת."

~

והדבר הכי מוזר שקיים-

הוא הבנאדם השלישי בפחות משנה שאמר לי שאני צריכה לעבוד בתור פסיכולוגית.

יכול להיות שהם צודקים?

סיפרתי לו שהוא הבנאדם השלישי שאומר לי את זה, ושזה מתחיל ממש להלחיץ אותי, והוא אמר לי את המשפט הכי עוד-יותר-מלחיץ שקיים.

אולי זה הגורל.

אוקיי, ילד, לא הבנת שגם בלי המשפט הזה זה מוזר מספיק??

~

אני באופן כללי, מאמינה שקל להכיר אדם רק לפי סגנון הכתיבה שלו. לא קל, אך אפשרי.

אצלי, בגלל שאני מאוד מחוברת לכתיבה, זה כמו לשבת מול אדם ולצפות בשפת הגוף שלו.

למשל, כשמישהו מדבר ותוך כדי זה נוגע באף או בפה, באיזור הפה, הוא כנראה משקר.

אם מישהו יושב בשילוב ידיים, הוא מתגונן.

בדרך כלל, זה משהו שאני חוויתי הרבה פעמים, כשמישהי יושב בפה קפוץ, הוא כנראה מנסה לשמור על סוד או משהו שאל לו לספר.

כשמישהו עצבני, הוא כנראה יזיז מהר את כף הרגל, או את הרגל מהברך ומטה.

כשמישהו בטוח בעצמו הוא יביט לך ישר בעיניים, ולהפך.

כך אני בכתיבה- מוצאת לי את הסימנים הקטנים ולומדת על אנשים דרכם.

נסו להסתכל על צורת הכתיבה של חבריכם וללמוד ממנה דברים שאתם כבר יודעים עליהם.

יכול להיות שאפשר לזהות מקצוע לעתיד של ברנש לפי הכתיבה שלו?

~

ולסיום, לפני פניני החכמה החכמים של חברותיי האהובות, קטע קצר שדיברתי עליו בפוסט הראשון.. תהנו. ♥

עצרו!

לפני הקריאה, יש לציין שאני לא אוהבת את ההתחלה,

אז גם אם אתם מסכימים איתי, אל תוותרו ותקראו עד הסוף.. אני חושבת שתאהבו את הקטע כמו שאני אוהבת אותו. :]

"היא הסתכלה בעיניו בחיפוש אחר נחמה. לשווא. עיניו היו חסרות הבעה. כיצד השלתה את עצמה עד כדי כך שתחשוב שהוא מעוניין בה בחזרה? כיצד קראה לגמרי הפוך, מסתבר, את כל הסימנים ששלח, או כנראה לא שלח? והשאלה הגדולה מכולן- כיצד תצא מהתסבוכת הנוראית שנקלעה אליה. היא נזכרה כיצד הסתכלה בעיניו שוב, למרות שכבר ידעה שלא תמצא בהם דבר. האם הניצוץ הזה היה רק פרי דמיונה? ובעת שכתבה, ברק הבזיק. מיד אחריו, רעם הרעים. איך נתנה לעצמה להגיע למצב שבו לא תירדם בגללו? עוד ברק ועוד רעם קטעו את חוט מחשבותיה. היא אבדה עצות. איך מוציאים אותו מהראש? איך מבינים שנעשתה טעות ובאותו זמן ממשיכים הלאה? היא ניסתה לחשוב ולפתע משב רוח רענן נכנס לתוך החדר. הגשם מבחוץ הביא עימו ריח טוב. היא נשמה עמוק ושאפה החוצה. 'בזמנים כאלה', חשבה, 'אני עצובה על כך שאין לי לאן ללכת רק כדי להיות בחוץ'. היא באמת הייתה זקוקה לטיול שלא יכלה לעשות. השעה הייתה כבר 4:57, והשאלות לא נראו כאילו הן הולכות להפסיק להטריד את מוחה בקרוב. היא האזינה לקול הגשם המטופף על החלון ועל תריסיו. הו, כמה אושר גרם לה הקול הזה. כמה אושר לצערה, לא יכלה לצאת החוצה, וזו פיסת הטבע הכי גדולה שתשיג הלילה. מחשבותיה נדדו עוד ועוד, בעת שמכונית חתכה בגלגליה שלולית מי גשם מתחת לחלונה. עיניה החלו להיעצם, ראייתה הפכה מטושטשת יותר ויותר ומרפקיה נשמטו. היא כבר ידעה על מה היא רוצה לחלום הלילה."

המשך יבוא....

~

חיכיתם, ציפיתם, והנה זה בא!

פניני חכמה של חברותיי האהובות ♥

ר' מבקשת להזכיר, שלפני ביצוע של שינוי, חייבים להחליט מהו.

ד' מוסרת- התרחק מאנשים שמשפילים ומדכאים אותך - הם נהנים מזה שאתה הצעצוע שלהם.

ומשפט שר' שלחה לי,שנאמר ע"י ד' *קרדיט מכופל!* שמאוד מתאים לי לסגור איתו את הפוסט:

אל תיקחו את הדברים הפשוטים בחיים כאל מובנים מאליהם.

 אתם תופתעו... 

~

אז עד כאן אהובים, תודה על הקריאה, השתדלתי שיצא יפה..

מה דעתכם? תודיעו לי בתגובות

~

הו, לא לשכוח:

מי שרוצה, שיפרסם את הבלוג הזה בשלו,

יראה לי קישור, ויקבל פרסום של הבלוג שלו אצלי..

אם אתם מפרסמים רק אל תשכחו לכתוב לי שאני אחזיר.