נהג אוטובוס שרצה להיות אלוהים.

הגיע הזמן להחליט החלטה.

אי אפשר לחיות בלי לחיות לא?

אני לא יכול לחיות למען האחר, וכל הזמן לפחד מתגובה של אנשים,

או מאיך שהם ייקחו את זה ואיך שזה ישפיע עליהם. נאי עושה את זה יותר מדי.

פשוט לחשוב קצת על עצמי, אני בן 16, למה אני צריך לחיות קשה?

למה אני לא יכול פשוט להתרכז במה שאני חייב להתרכז בו, ובשאר הזמן לקרוא ספר?

לבהות בתקרה? לעשות דברים שאני אוהב. זין.

נאי חושב שאני פשוט מפסיק עם מה שלא טוב לי, ומתחיל לחיות כפי שאני רוצה לחיות.

בלימודים אני אשקיע, אני אמשיך את מה שאני אוהב, יהיה בסדר.

לפרק הכל, לשבור הכל, להחריב הכל.

להגיד כל מה שאגרתה, וחשבתה, ושמרתה בלב כל הזמן הזה, ספגתה, כלכך הרבה.

כזה מובן מאליו? אני לא חושב. נמאס. לא יכול להחזיק את זה יותר.! זה לא אמור להרגיש ככה, איזו מין ריקנות?

פשוט לבוא ולבעוט במישהו, לעשות צעד משמעותי.

זה ייכאב

אז מה?

מתגברים.

זה ייכאב יותר, ולא רק לי.

אז מה(?)

?@#$@#^?$&?#$^*?&#^*?#%^*?#HY?SDH?DF?BGSDF?G?EARHY?EWRY#$&? (סתם התפרקות.)