(השיר לא הכי קשור אבל ילדות גדולות לא בוכות :/)
איך הכל מסתבך בחיים,
היה כל כך נחמד לדבר איתו,
כל כך כיף, מרגיע, מצחיק..
למה הוא חייב להיות מה שהוא?
הוא אוהב אותי וזה שקוף כל כך אבל הוא - הוא
ואני מי שאני..
למה הכל כל כך מסובך?!
אני פגעתי בו!
פגעתי בו אתם מבינים!!!??
בו!
בילד הקטן והתמים הזה..!
המקסים והמתוק..
הבטחתי לעצמי שאני לא אפגע בו
לא כמו שהיא עשתה
לא ! לא!
למה בכלל נסחפתי לזה?
למה הוא כל כך חמוד?
למה המשכתי עם זה?!
למה הוא חייב להיות הוא!
למה למה למה!
אני כל כך שונאת את עצמי!
כל כך!!!
אוף אוף אוף!!!
אני מרגישה ריקנות!
ריקנות ריקנות!
צמרמורות של עצבות
של שנאה עצמית
אני כזאת מגעילה מגעילה מגעילה!!
איכס איכס איכס!!
הוא היה הבריחה שלי מהמציאות ..
דיברנו כל כך הרבה..
חלקנו כל כך הרבה..
סיפרתי לו סודות שלא סיפרתי לחברות של שנים!
ואני מכירה אותו בקושי חודשיים..!
ועכשיו זהו
נגמר
היא גילתה וזהו
אני הולכת למות
למות!
הוא שונא אותי
הוא פגוע
היא תצא עליי
תהרוג אותי
תחנוק אותי
כל כך איכס על עצמי!!!
אני לא מאמינה שעשיתי לו דבר שכזה!
אני לא מאמינה על עצמי..!!!
הוא היה כל כך חשוב לי
הוא עדיין חשוב
למה!
למה?!
פשוט תגידו לי למה!!