נעלמתי, אני יודעת. היה עלי עומס מטורף, בנוסף לעובדה שהמחשב שלי מת ליותר משבוע, ואין סיכוי שאני אכתוב כאן מהמחשב של ההורים.
אני לא בן אדם כואב. אני ממשיכה הלאה, סופגת את המכה, לומדת ממנה, מתחשלת. אני לא שוכחת-וסולחת, ממש לא. אני רק לוקחת את הדברים ברוגע. אז שיקרו לי? אז מה? גם אני משקרת לפעמים. אז דיברו עלי מאחורי הגב? גם אני 'חוטאת' בכך. למרות זאת, יש דבר אחד שבאמת כואב לי.
שמפיצים עלי שמועות.
לאחרונה עולה לדיון הנושא של 'הפייסבוק ככלי לחרם חברתי'. אין לי פייסבוק- זה כלי מטומטם שמנוון את היחסים הבין אנושיים שלנו-, אבל שמעתי מחברה שאיזה אדיוט מהשכבה שלנו העלה סטטוס שסגנונו הכללי "כל מי שחושב ש************* לסבית שיביא בלייק'.
שבעה עשר לייקים, אחד עשרה תגובות, רובן בסגנון 'וואלה צודק'. למרבה הצער, רוב האנשים בשכבה שלי חושבים שלסביות זה מהשטן. מטומטמים.
זה פוגע. נכון שאני נמשכת לנשים, אבל זה לא עניינו של אף אחד חוץ משלי ושל בנות הזוג שלי למיטה. וכשמפיצים את זה לא רק שבאמת מעליבים אותי, אלא גם מעבירים אותי בכוח פייסבוקיזציה, מתירים את גבולות הפרטיות שלי וחושפים דברים אישיים לעיני כולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
