צירוף מקרים מעניין שמנהלי ישראבלוג החליטו להעלות את הנושא הנ"ל בתור 'נושא חם', בדיוק אחרי ויכוח סוער שהיה לי בשישי האחרון עם שני ידידים על התוויות (במילים פשוטות, המילה 'שרמוטה') שמדביקים לבחורה שמרשה לעצמה ליהנות מהחיים. האם הם גנזו רעיון זה ממוחי, או שמא great minds think alike? יום יבוא, ועוד נגלה...
אני תומכת בדעה החדשנית יותר, שלפיה הקשר בין מין ואהבה הוא חד צדדי בלבד- אהבה ללא מין היא לא אהבה (או, לפחות, אהבה אפלטונית), בעוד שמין ללא אהבה הוא... ובכן, נפוץ. בהגדרה שלי למילה 'מין', אני מתייחסת לכל מגע פיזי שמבטא תשוקה, לא רק ליחסי המין עצמם.
וההבדל הוא קריטי: אני לא חושבת שאני אשכב עם מישהו/מישהי בלי לאהוב אותו/אותה. הגוף שלי הוא יותר מקדוש בעיני, ואני לא מוכנה להיחשף בצורה האולטימטיבית מול כל אחד. באותה מידה שאני לא אשיר מול כל אחד. לעומת זאת, יחסי מין חלקיים- נשיקות, נגיעות, ידיים, אוראלי וכו'- הם לא תלויים באהבה, ולכן אני מרשה לעצמי להיות יותר חופשית בנושא הזה.
וגם, לא כל בחור שבמהלך ריקוד במסיבה שם לי יד על המתניים יזכה אפילו לנשיקה, הוא צריך להוכיח את עצמו. לא להיות האביר על הסוס הלבן (בין היתר כי אין כאלו, בטח לא גברים), אבל בהחלט יש לו כמה סטנדרטים לעבור לפני שיזכה להכניס את הלשון שלו לפי.
הנשיקה הראשונה שלי הייתה בגיל 14. הפעם הראשונה שנגעו לי בחזה- 15. מאז עברו כמה וכמה שנים, ואני נהנית מכל אלו בכל פעם מחדש.
אז זכרו, גבירותיי- תשכבו עם מי שאתן רוצות, כל עוד אתן חושבות שהוא ראוי לזה. אל תשימו על החברה ועל תוויות, כי המילה 'שרמוטה' היא המצאה של דתיים ושל בנות קנאיות.