כן, אני אישה. כן, אני רואה את עצמי כשווה לגברים בכל דבר, מסוגלת לעשות הכל כמוהם- יש דברים שיותר טוב, ויש דברים שפחות. אני לא רואה הבדל 'מעמדי' בין המינים, וחושבת שלכל אחד מהם מגיעות זכויות שוות, צדק חברתי, יחס הוגן וכל הדברים האלה.אבל אני ממש לא פמניסטית.
למה?
ארגוני פמניסטיות מציגות את המציאות באור לא נכון. המציאות היא, שיש פחות נשים במשרות בכירות בשוק החופשי, באקדמיה ובתפקידים ציבוריים. ארגוני הפמניסטיות, מתלוננות על העובדה הזו, ומציגות אותה כמזימה שטנית של הגברים לשעבד את נשות העולם ולהחזירן למצב הקדום בו לא היו אלא מכונת כביסה, מטאטא, תנור ואביזר מין, all in one. והאמת היא, שאף אחד לא מכריח את הנשים לבחור בדרך החיים הזאת.
אני לא מכירה אף אחת שבמקום לפתח קריירה נהייתה עקרת בית, כי היה גבר שהכריח אותה. אני לא מכירה אישה שלא נבחרה לכנסת, כי בעלה אסר עליה. וגם אף לא מכיר, מהסיבה הפשוטה שאין נשים כאלה. כל אישה שבחרה בגידול המשפחה על פני קריירה מפוארת, עשתה זאת מרצונה החופשי- וזאת בחירה לגיטימית ואני מכבדת אותה, אבל אי אפשר להאשים את הגברים בהכול (טוב, אפשר להאשים אותם כמעט בהכול).
נכון שהחברה כיום 'מעודדת' אותנו לאמונה שלפיה נשים צריכות לגדל ילדים, לעסוק במקצועות 'נשיים' וכו' וכו', אבל אין לזה השפעה כל כך גדולה כמו שכולם מאמינים: סבתא שלי זצ"ל הייתה בהלם כשאמא שלי אמרה לי שהיא הולכת ללמוד באוניברסיטה, כי היא חינכה את הבת שלה להיות תנור ילדים. כשאמא שלי שמעה ממני בפעם הראשונה שאני רוצה להיות מדענית (וזה השתנה מאז המון פעמים), היא אמרה לי "אולי תהיי מורה למדעים, חמודה."
זה לא משפיע עלי. זה לא משפיע על אף אחת, שמוכנה באמת להיות מי שהיא, בלי לפחד מדעות קדומות.
יום אישה שמח, וזכרו, רבותי- נשים הן לא רק אביזר מין, הן גם מכינות קפה נהדר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
