תמיד אמרת שאתה רוצה אותי,
אף פעם לא אמרת שאתה רוצה מישהי אחרת.
תמיד רצית אותי, אבל אחרת.
רצית אותי, אבל בלי הרגעים הקשים,
בלי השריטות שלי ובלי הקושי והכאב.
רצית אותי, אבל בלי הרגעים שבנו אותי,
בלי הרגעים שביגרו אותי והפכו אותי להיות מי שאני היום.
רצית אותי, עם אותה הקליפה, זה לא היה משנה.
אבל רצית שהאופי שלי יהיה טיפה שונה.
אני גם רציתי דברים, את זה אתה יודע?!
רציתי שתהיה שם בשבילי. רציתי אותך, את כולך,
כמו שאתה, בלי לשנות שום דבר.
אפילו הסכמתי לוותר על חלק ממני בשבילך,
ובלי לשים לב ויתרתי על כולי.
עכשיו אני כבר לא רוצה. לא לוותר על עצמי, ולא אותך.
עכשיו הבנתי מה היה חסר לי, הבנתי מה מגיע לי ומה אני רוצה.
מי שיהיה איתי יאהב אותי בדיוק ככה, כמו שאני.
הוא לא ירצה לשנות שום דבר.
הוא יאהב אותי ככה ולא אחרת.
הוא יאהב אותי צוחקת או בוכה, משוגעת או כועסת,
הוא יאהב אותי ולא אף אחת אחרת.
כשאני אהיה לחוצה, הוא יצחק עליי ויגיד שאני משוגעת.
כשיהיה לי קשה ואני לא אצליח לאהוב את עצמי,
הוא יאהב אותי גם בשבילי.
הוא יגיד לי כל פעם מחדש שאני יפה ואף פעם לא ימאס לו.
כשאני אצחק הוא יצחק איתי וכשאני אשתגע,
לא תהיה לו ברירה אלא לשתף פעולה.
כשאני אהיה עצובה או כועסת הוא לעולם לא יכעס עליי בחזרה.
ואני ארגיש בנוח לספר לו הכל. אני ארגיש פתוחה ובטוחה.
הוא יגרום לי לסמוך עליו, הוא יזכה באמון שלי ואני אדע שהוא תמיד שם בשבילי.
וזה לא יהיה סתם, גם אני אהיה שם בשבילו, בטוב וברע.
אני אהיה שם ולא אעזוב.
אני לא אשאיר אותו לבד והוא לא ישאיר אותי לבד.
אנחנו נהיה שנינו נגד כל העולם, נילחם ביחד. והפעם באמת!
אתה חושב שזה הרבה מדי לבקש?!
אני אמצא אחד כזה.
הוא ימצא אותי, אתה עוד תראה.
כי לי כבר נמאס להתפשר.
"תן לי את האומץ לקבל את מה שלא ניתן לשנות.
תן לי את הכוח לשנות את מה שניתן,
ותן לי את התבונה להבחין בין שניהם."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: