לא יודעת .
הכל בסדר .. כבר נגמרו לי הסיבות והתירוצים,
אז אני פשוט בסדר..כולנו בסדר...
התקופה הזאת לא קלה,ונראה כאילו מאסתי להתעסק בכל מה שרע
כאילו שאחרי תקופה כלכך ארוכה,מלאה בהרבה תהיות ומרמור
הגעתי למצב,שאולי..אזלו לי הדמעות
נמאס כבר משגרת הדיכאון הזו , וזאת הרגשה ממש מוזרה פתאום לקום ולהחליט שזהו
כאילו יכולתי לעשות את זה לפני חודשים,אבל לא עשיתי.
אולי זה השלב האחרון...אולי זה הקצה...אולי דווקא השלמה עם החיים כמו שהם עם כל הדפקות שלהם
והשלמה עם עצמי ועם הסביבה,אולי זה מה שבא אחרי הכל.
אבל זה פשוט לא מספק. זה לא מספק להיות רק בסדר.
יש לי הרבה שאיפות לחודשים הקרובים,ואם אני אעמוד רק בחצי מהם אני חושבת שאני אהיה מרוצה.
זה כלכך מסובך..
אני מחייכת ומשוגעת וצוחקת ונהנת,ואני שקד.היחידה מסוגי שאני מכירה לפחות.
קצת נמחקתי בחודשים האחרונים...כל פעם חלק ממני נעלם...עד שנשארתי שלד,כמו כולם,מכל הבחינות
ובא לי לפרוח שוב,אביב הגיע. זה הזמן שלי .