אני ממש מוקסמת מהסוריאליזם הווריסטי . יש בו משהו מיוחד ומשכנע.
כאילו שהמציאות האמיתית היא העולם הפנטסטי הזה . הלא אמיתי .
איך שדאלי גורם גם לדבר המוזר ביותר להראות לי הגיוני פתאום , זה משגע .
דאלי סיפר שבילדותו ראה עצמו כילד חרק, ולכן חשש שייאכל. הדימוי של החרגול קשור למיניות, מפני שבטבע נקבת גמל שלמה אוכלת את הזכר מיד לאחר ההזדווגות. בצורה סמלית מופיע הפחד הפרנואידי מפני המין הנקבי והפחד מפני האקט המיני, הגורם לחיסול הגבר. דאלי עוסק במין ובהזדווגות, ובאימה שהאקט הזה מטיל עליו.
נמלים מסמלות פחד מהמוות. הן מרמזות על זיכרון לא נעים של פחד וגועל שנמצאים תמיד בראשו של האמן. הזיכרון קשור בילדות. לדבריו: "יום אחד ראיתי לטאה מתה מכוסה נמלים. באותו יום קיבלתי עטלף קטן. למחרת ראיתי שהעטלף חי אך מלא נמלים. הגיעה שכנה שאהבתי והרגשתי צורך לנשק את הלטאה והנמלים, ומאז הפחד"
חחחח פאקינג פסיכי . אבל תמיד נמשכתי למה שמוזר . מאז שאני זוכרת את עצמי , בין אם זה היה היצורים המוזרים של the wall
או עכשיו היצירות האלה. והבן אדם הזה , שיהיה בריא .
בא לי לעשות עבודה שמושפעת מזה . אבל זה צורך מצב מוחלט של פסיכיות בשביל ממש להכנס לזה
יאלה מוזה , אני מחכה לך .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
moby.