הלוואי שהיום יעלם, אני לא רוצה לקום אליו, לחייך חיוכים ולומר תודות, ולקבל בהבנה מלאה את כל תשומת הלב הנוראית הזו,
אני רוצה לסוע לים, לכבות את הפלאפון, את המחשבות, ואת הגוף.
בא לי שהחול יבלע אותי, שהגלים יסחפו אותי, שהשחפים ינקר אותי, ושיהיו לי פסים מוסרים כאלה כמו לצדפים.
רק שלא אצתרך לשמוע את איחולייהם, רק לא לקבל חיבוקים אהובים.
יום הולדת, היום שבו אהיה הכי לבד,
למרות כל האנשים שיהיו סביבי.
יום הולדת, היום הכי חשוך לי,
לא משנה כמה נרות יהיו על העוגה.
יום הולדת, היום שבו ארגיש הכי אינדיוידואלית,
למרות שזהו היום המיוחד והמוקדש לי.
יומולדת, הלוואי שהיום הזה יעלם.