Nobody’’s perfect

לאחרונה המצב משתפר, ואני מאושר בעננים.

לי ולסימונה יש הרבה במשותף ממה שציפתי, שנינו אוהבים אנימה! וכן היא גורמת לי להרגיש שמח ומאושר, כמעט כמו לילך שלי [:

ואם אני מזכיר את לילך, נסיכתי הנצחית, לא דיברתי איתה הרבה זמן...

לא יודע למה אני מתרחק ממנה. אולי בגלל שבאיזה שהוא מקום בהתת מודע שלי אני מנסה להחלים את הפצעים שנשארו עדין מהדיכאון שלי.

מי יודע...

ואם כבר אני מדבר על צלקות, הבנתי שכדאי להתגבר על הבעיה שלך אתה צריך להבין שיש לך צלקות, ולהבין שאין מה לעשות ועליך לקבל את עצמך כמו שאתה.

אידור משגע לי את השכל בזה שהוא מנסה להפוך אותי לאדם טוב, אבל סליחה ביקשתי שישנו אותי? ביקשתי את זה?

אבל הוא כמו סם, תנסה לא לעמוד במניפולציות שהוא עושה ואתה תיפול ברשת הקורים שלו.

וכן הוא באמת מנסה לשנות אותי, להפוך אותי לבן אדם קשוח יותר [לא הכוונה שרירים במכון כושר] אלא לבן אדם שמסוגל להתמודד מול אלה שחזקים מולו, שסוף סוף היה לי ביטחון עצמי.

לא שזה לא רע, אבל עדין... אני לא רוצה ביטחון עצמי.

אני שמח שאין לי ביטחון עצמי ויודעים למה?

כי אני אוהב את זה.

אני אוהב את התחושה הזאת, כי היום לאחר שהפסקתי לתת לערסים הללו להיכנס לנו לכיתה, סיפרתי והפסקתי לשתוק ולא לתת ביקורת.

זהו תמה תקופת השתיקה מול הערסים.

ויודעים למה? הביטחון העצמי שלי אולי נמוך, אבל כשמשחקים איתי באש, לא שורדים.

כי אני סדיסט בדם, ואיתי לא כדאי להסתבך כשאני בהתפרצות השיגעון שלי D:

ומה איתכם? אתם גאים בצלקת אחת שיש לכם בחיים שלכם? משהו באישיות? משהו במראה? משהו בכבוד שלכם?

תספרו לי, כי אני רוצה לראות שגם אתם לא מושלמים כמו שאני הבנתי בעצמי לאחר תחילת החודש הזה ועד עכשיו.

והשיר הזה, שנתקלתי בו עזר לי להבין את הכול [:

היה לי חודש נוראי. לא סבלתי אותו, אבל השבוע הזה, השבוע המיוחד הזה הכול נשבר. התחלתי ללכת למכון כושר באופן קבוע, טוב חוץ מיום שני וסוף יום חופשה ביום חמישי. וגם נפתרתי ממחסום הקריאה שלי שהיה במשך חודשיים! ^^

אני מאושר לא רק מזה...

אלא שהיום דווקא איזה ערס הציק לי וזרק עליי תיק בזמן שישנתי בהפסקה על השולחן, בגב שלי, ואני לא יכולתי ועזבתי את הכיתה בכעס. במקום לתת לכעס שלי להגיב לקחתי שליטה על עצמי בפעם הראשונה והתלוננתי! לא בכעס אלא ברוגע!

ולא תאמינו מה קרה, סימונה, שבחודש הזה הפכה ממלכת קרח לאחר שהלכתי איתה לסרט [כן יצאתי החוצה מהבית שלי, מדהים איזה שינוי הא?] התגוננה עליי!

עליי! [:

אני הבחור הכי מאושר בעולם! ^^

אני מרגיש שאני מסוגל לעשות הכול!

וסימונה יודעת שאני גיי ומאוהב בחבר הטוב שלי ומוכנה לא לספר לאף אחד, ומסוגלת לעזור לי לתפוס שליטה ^^

אני מאושר, אני שמח, אני חיובי!

טוב כמעט חיובי, חוץ מהפעמים שאני שומר על השנאה שלי לאנשים קצת והנגטיביות והרוע שאני משחרר אבל...

העולם השתנה משחור ולבן לעולם יותר...

צבעוני, ואני לא מדבר על קשת רבותי!

לא אני מדבר שסוף סוף התעוררתי מהעיוורון שהיה לי כל השנים!

מי אני שאתן לערסים האלה את התעללות בי? מי חושבת את עצמה הכלבה שקוראת לעצמה אימא להתעלל בי? [אבל עדין עדיף לחכות שנעבור מהבית ואז נצרח את זה בגבעה שאני רוצה שתמות האהאהא] מי חושב את עצמו שאלוהים או הקראמה שיחזיקו בי בין הידיים שלהם ויגרמו לי להרגיש שונה ואומלל?

כן נכון אני פריק, אבל אני אוהב להיות פריק ויודעים למה?

כי בשבילי להיות פריק זה נורמאלי, בשבילי להיות קצת חסר שכל או מטומטם או נגטיבי וכו' זה טוב בשבילי.

יש לי קלמנטינות טובות עכשיו, סימונה כגיבוי בשבילי, חבר סטרייט שאני מזיל עליו ריר והפך אותי למכור למכון כושר לאחר שהפך למאמן הנאצי שלי שמה [מי אחפת שהוא משגע לי את השכל באימונים הללו? זה טוב לראות את השרירים הללו ראאר], ומחסום קריאה שנשבר!

זהו אני מאושר ופאק על כולם שיקחו לי את האושר הזה! [:

והנה השיר שעזר לי להבין שטוב לי כמו שאני האההאא ^^

אז סיפרתי לבחור שאני הומו. כן למרות שיש בנות שיש לי הרגשה די רומנטית מקורבת אליהם כמו ללילך.

אז הוא פשוט קיבל את זה ביום ראשון קצת בהומופוביה, חשב שכל הזמן שהלכתי אחריו כמו אפרוח שעוקב אחר אמא תרנגולת בגלל שהרגשתי משהו כלפיו וזה נכון אך אמרתי בשקר ממש ענקי "מצטער אתה לא הטיפוס שלי"

כן מה לעאזעל שיקרתי הא?

ואז משאר הימים פשוט זרם עם זה. הרגשתי די מהוסס, יכול להיות שהוא שונא אותי? אבל מצד שני הוא משגע לי את הראש כי הוא קרציה שאני מת עליו. מה לעשות יש לי רגשות אהבה-שנאה כלפי אידור, שזה גורם לי להרגיש כאב. כאב שאני לא יכול להרגיש רק נגיעה אחת עם מישהו, מישהו שיגע בפעם הראשונה בשפתיי למרות שלפי דעתי זה מגעיל, שפעם ראשונה ילטף אותי, אני אותו, נחליף זה עם זה את האנרגיות שלנו ונתחבר למערבולת של רגשות וצבעים [וחסר לבחור שלי שזה היה קשת כי אני שונא קשתות]

גם כן אידור...

למה אתה משגע לי את הצורה?

למה אתה מכאיב לי?

אבל זה עדין גורם לי להרגשה נהדרת, שיש בן כלשהו שיש לי איתו קשר ידידי איתו, שהוא קצת הומופובי כלפי ועדין אין לו בעיה איתי צוחק עליי, מציק לי מה שגורם לי לצחוק ולהתרגז עליו.

אלוהים השבוע הזה יכול להיות עוד מלא יגון ואושר? ומהשיר של ריאנה Love the way it hurts part 2 אני מביא לכם את השיר שתבינו את הרגשתי לאחרונה, וגם את האושר הזה שכל יום אני זוכה עוד ועוד לפנטז בשקט בבית שלי כשאני חוזר הביתה ומדמיין נשיקה אחת לוהטת עם אידור, שהבטחתי לעצמי שלא אחשוב אליו יותר, ואובססיה הזאתי הופכת לקשר של אהבה-שנאה כמו בדיוק בשיר. אבל יש שיר אחר שנגע בי לאחרונה חוץ משל ריאנה הנה הסרטון קצר עם השיר  של ריהאנה וגם שיר איר שנוגע בי באובססיה שלי לאידור. בשיר יש משהו שנוגע בי במיוחד,הקליפים קצרים שדי מבטאים אותי בתחושת האובססיות כמו מאגומי הדמות שברקע של הבלוג מאנימת האימה שאני אוהב כל כך Shiki והאנימה זהו שווה צפייה לאוהבי אימה תאמינו לי [: