*רשום פה משפט נדוש*

ובעולם שלך נעלמות ההגנות

בעולם שלך את לא מפחדת לחיות

בעולם שלך את תמיד ממהרת לנסות

שם אינך יכולה להיכוות

ובאחד מן הלילות

כששוב יעלו הדמעות

תכבי את האורות

תהדפי רחוק את כל המחשבות

ותברחי , תברחי לעולם החלומות ..

______________________________

לא קל לך להזיל דמעות

לא קל לך לראות את המציאות

כל דמעה היא כמו סכין חותכת

הנה את אוהבת הנה את שונאת

בשביל מה את שורדת ?

בשביל עוד ועוד כאב .

לעצמך את כל הזמן ממלמלת

שתעברי את הכל ,

אבל רק הלב יודע

שהוא כבר אינו יכול לסבול

בועה שחורה שאינה מתפוצצת

בועה שחורה שלא נעלמת

ואני כלואה בתוכה

מנסה לצאת לקבל את העזרה

ולא יכולה

אפילו הדמעות המיוסרות

לא מטהרות אותה

ובפנים הכל אפרורי

בפנים זו רק אני ..

______________________________

הורד אדום כמו הדם אשר על השפתיים

העיניים בוכות כמו הנהרות שבשוליים

היד אוחזת בחוזקה לא ליפול לא להיקרע

והלב פועם בחוזקה אני לא אשבר אהיה חזקה

מתחתיי התהום השחורה

כמה פעמים כבר שחיתי בתוכה

לא אשמט שוב אל ידיה השחורות

אני אמשיך כי אני בחרתי

לחיות .

______________________________

הוא מצא אותה מוטלת על האדמה

הוא היה בחיפושים אחר דברים אחרים

היא הייתה שם מאז ומתמיד

אך איש לא העיז לעצור ולהגיד

מה קרה ילדה ?

היא נהפכה שם כבר לאישה על אותה אדמה קרה

היא שם עוד מאז ילדותה

ליבה במקום זה קפא

הוא נגע לה בלב הפשיר אותו לחלוטין

ואז הוא ברח

השאיר אותה לנסות להבין .

_______________________________

מישהו הרג את הילדה

מישהו בא ולקח אותה

חנק אותה ומנע ממנה לדבר

עכשיו לבה שייך לאחר

היא רקובה ואכולה

היא זרוקה בנהר שליד הסמטה

היא כבר לא צוחקת

היא כבר לא עצובה

מישהו הרג את הילדה .

____________________________________________

כל כך אהבתי אותך...למה היית חייב לשבור לי את הלב?

זה היה כל כך מושלם,הרגשתי בטוחה בזרועותיך.

צחקתי,הייתי מאושרת איתך ורק איתך..

__________________________________________-

עכשיו היא שבורה,מנופצת.

היא עכשיו פגועה וכואבת.

היא זוכרת את הימים היפים שלהם ביחד.

היא זוכרת את האהבה הגדולה שהייתה להם.

הרעדים בגופה כשנגע בשיערה,

הפרפרים בבטן כשאחז ביד ולחש:"זה בסדר אני כאן איתך..."

הוא אהב אותה וכל הזמן רק רצה להיות איתה.

אבל עכשיו היא נשארה לבדה.

_________________________________________

יש לי משהו להגיד לך:

 בחיים אני לא אוכל לשכוח את הנשיקה שלך,את האהבה שלך.

אתה גרמת לי להרגיש כל כך מיוחדת,כאילו זה רק אני ואתה בעולם הזה.

אתה ידעת בדיוק איפה לאהוב,בדיוק מתי לתמוך,מתי להיות שם בשבילי.היית מושלם מבחינתי.

כל מה שרציתי זה להיות איתך, להיות שלך .

הענקת לי כזה ביטחון.הייתי מאושרת!.

כשהיד שלך אחזה בשלי, כשהרגשתי שהעולם קפא לרגע, חשבתי שתמיד תהיה פה בשבילי ואני בשבילך.הייתי בטוחה שהאהבה שלנו תחזיק לנצח. ככה לפחות קיוויתי..אבל אז היא באה. וישר על השנייה הראשונה ראיתי את המבט שלך בעיניים, ראיתי את המחשבות שלך, הכרתי אותך יותר מידי טוב כדי לא לשים לב. אני ידעתי מה הולך לקרות ולא רציתי להאמין. אחרי כמה ימים כשעמדנו להתחרות ביחד אתה התחלת לבכות.ומי באה ונתנה לך בחום את הכתף שלה שתבכה עליה?מי תמכה בך לאורך כל הדרך?לא היא זה בטוח...אני באתי,אני תמכתי בך כמו שאף אדם לא תמך בך לעולם.

אבל אתה לא הערכת את זה..אני אמרתי לך שהכל יהיה בסדר.אני אמרתי לך שאני תמיד אהיה כאן בשבילך...

אני עדיין מקיימת את ההבטחה שלי.חבל שאתה לא את שלך...