*רשום פה משפט נדוש*

אני לא מסוגלת יותר!אני לא יכולה!זה כבר יותר מידי מה שאני עוברת!אני ילדה שרוצה חיים ר-ג-י-ל-י-ם-!
אני רוצה להיות כמו כולן,אני לא רוצה להיות מיוחדת!אני לא רוצה לעבור עוד טראומות!אני לא רוצה להיות מי שאני.כשחושבים על זה?אני לא רוצה להיות.....פשוט לא רוצה לחיות...

אחותי הגדולה משגעת אותי,כל פעם באה לספר לי על דברים מפגרים שמרגשים אותה,כל פעם בוכה לי כי סתם בא לה!כל פעם צורחת עליי כי סתם אין לה מצב רוח!בכל פעם מאיימת עליי סתם...כי יש לה רגעים לא נעימים.
אחותי השנייה השתנתה..היא לא מי שהיא הייתה,היא עכשיו לומדת באוניברסיטה,עם בנות שמתנהגות אחרת,בנות שמשפיעות..

בנות שמשנות אותה.זאת לא אותה המיכל שאני הכרתי פעם.

ליבי שבור,אני מזייפת חיכיוכים בלי סוף,אני מזייפת צחוק מזייפת..

אני לא יודעת מה הוא חושב.אני אפילו לא כל כך בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה..
הדבר היחידי שאני בטוחה שאני רוצה זה:
-אותו,יאהב אותי,שיהיה אמיתי,שיהיה שלי.

-שיקשיבו לי!למה אחותי הגדולה   מקבלת  מה  שהיא רוצה באותו הרגע,וכשאני מבקשת משהו ק-ט-ן , עזרה לעבודת שורשים שצריך להגיש בעוד בדיוק שבוע(!)אני לא מקבלת אתזה!זה פוגע!זה מעליב!וזה נמאס!

החיים שלי ממש קשים בזמן האחרון..
יש לי תחרות בעוד שבועיים..מוקדמות לתחרות בבלגיה...ועוד לא הסתדר כל הקטע הזה עם הדרכון!!

ומה הכי יחרפן אותי?אם אני יצליח בתחרות,אם אני יצליח ולא אוכל לנסוע לתחרות בבלגיה רק בגלל שאין לי את הדרכון..בגללו...בגלל שהוא הרס לי את החיים..בגלל שהוא קיים!!

אני רק ילדה...שחלומה התנפץ לרסיסים...

וכשביקשה עזרה?אף אחד לא הסכים.

על החתום-

ילדה שלא רוצה להיוות..