אוףףף..!!!כל דבר שלא מרוצים ממנו-אני אשמה.אבי אמר אתמול למיכל לעשות כביסה והיום הוא צועק עליי כי לא ראיתי שיש כביסה..אני לא אשמה שהיא לא עשתה אתמול את הכביסה..זה ממש לא הגיוני הטיעונים שלו!.אני שונאת שמטילים עליי האשמות מסוג זה...זה מרגיש לי כאילו לא משנה מה אני אעשה ואיך אני אעשה-משהו חייב לצאת לא בסדר.חוץ מזה אני ממש צריכה לנוח השבוע,ביום שישי/שבת יתקיים המקצה שלי ושל תומר.אני ממש פוחדת,לחוצה,לא בטוחה מעצמי...אני פוחדת לאכזב את תומר,אני פוחדת להפסיד,אני פוחדת לאכזב את רוברט,אני פוחדת לאכזב את המשפחה שלי.גם ככה לא נעים לי מפני שאני יודעת שאני מאיטה את תומר...בד"כ הוא רגיל לחתור בקצב 48 כשהוא עושה פיניש..ואני יכולה הכי הרבה משהו כמו 37...38...וממש ממש קשה לי!ואני משתדלת..והוא לא מבין שאני לא מסוגלת להדוף את עצמי באותה החוזקה שהוא יכול להדוף את עצמו...הוא הרבה יותר חזר ממני ושוקל כמעט 20 קילו יותר ממני..והסגנון טכניקה שלנו כל כך שונה ולא מתאימה!וזה כל כך קשה לעמוד בקצב שלו ולעשות הכל בדיוק כמוהו...אווווף!!!וזה לא שמצד המשפחה ממש באים ומחזקים אותי...רבתי ביום שישי עם אמא שלי אבא שלי ומיכל בגלל זה.זה מרגיש כאילו גם הם לא מבינים!חוץ מזה גם כן תומר..יש עכשיו מישהי חדשה במועדון...קוראים לה נויה...כמובן שהיא הנערה בת ה14 שגדולה ממני בשנה.הנערה המפותחת מינית,שמתלבשת חושפני,קצרצר וצמוד.ותומר כמובן נמשך אליה.כל יום שהיא לא במועדון-ככה יותר טוב לי.עד שמישהו שאני אוהבת אוהב אותי בחזרה-היא צריכה להופיע ולהפריע לי.למה זה צריך לקרות דווקא לי?!שומדבר לא יכול להתנהל כמו שצריך?שומדבר לא יכול להיות מושלם נכון?...אני כבר מדמיינת את בוקר התחרות.ממש לפני שאנחנו צריכים לצאת למים.אני עוברת ליד ההאנגר ורואה בצד העין את הנשיקה שלהם..ואני ממשיכה ללכת עם עיניים זולגות בלי שהוא יידע שאני בכלל ראיתי את המתרחש..ואני משתתפת בתחרות,ומחייכת לכולם בסוף.כשבפנים אני שבורה לאלפי חתיכות....3/>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
