היי כולן!!
התגעגעתי לכתיבה..
הבלוג הזה נפתח לפני שנתיים, ומחקתי את כולו עכשיו.
מתחילה מההתחלה.
אשתדל לכתוב כאן כל יום מה אכלתי (אם בכלל..) ואיך ההרגשה שלי.
מקווה שזה מה שיעזור לי להתמיד.
כרגע אני לא נשקלת.
אני יודעת שאם אשקל אתבאס בטירוף! כי אני יודעת ששמנתי מאוד..
אז מעדיפה להעביר את החג בצורה טובה (יחסית...)
בעז"ה שבוע הבא ביום ראשון אני מתחילה צום עד יום ראשון אחרי.
על בסיס מים בלבד!!
אם אהיה ממש ממש רעבה ולא אצליח להחזיק את עצמי (למרות שלא נראלי שדבר כזה יקרה) אז אוכל מלפפון אחד(!!) או תפוח ירוק אחד(!!)
אל תזבלו לי במוח שלא טוב לעשות צום.
חרשתי על האינטרנט בנושא הזה, ומידי פעם לעשות צום זה מעוולה לגוף.
מערכת העיכול במנוחה והיא מתפנה לנקות איזורים אחרים ורעלים מהגוף כמו: מעיים,כבד וכו'..
יש אינספור מידע על זה באינטרנט.
כל הרופאים וכל הרפואה הקונבנציונאלית של היום רק רוצה כסף!
בגלל זה היא מאביסה אותנו! כדי שנהיה חולים.
אנחנו חייבים להתפקח..
אני ממש מתההה לעשות את השינוי הזה באורח חיים שלי.
ושרוב התזונה שלי תהיה מורכבת מפירות וירקות.
שזה הדבר היחיד שבונה לנו רקמות בגוף.
כל השאר סתם זבל: ממתקים,אורז לבן,סוכרים וכו'...
זה ממש קשה לי לשנות את התזונה שלי.
כי כל הזמן אמרתי שיש לי חולשה לממתקים.
אבל די!
נגמרו התירוצים.
אסור להגיד את הדברים האלה. לכוח המחשבה והדיבור יש הרבה כוח.
ואם אני אומרת "אני לא מצליחה להתמודד עם ממתקים" " יש לי חולשה לשוקולדים"
מחשבה יוצרת מציאות!
ולכן,
אפסיק להגיד את זה!!
ואגיד כמנטרה בראש שלי,כל בוקר לפני הקימה וערב לפני ההליכה לישון:
"אני מצליחה" , "אני יורדת במשקל ומרגישה נפלא!!" "אני אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי!!"
אני ממש מקווה שאצליח!
זה ממש עבודה פנימית עם עצמי.
לדעת לאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי לפי מה שאני ולא לפי מה שהמשקל מכתיב לי!
עד עכשיו במשך שנים רבות, אוכל ניהל לי את החיים.
הייתי כפופה לאוכל, וכל פעם שהוא קרא לי "תאכלי אותי" רציתי אליו וחיבקתי אותו 'באהבה' שבסוף האכילה הפכה לשנאה בכי גדולה שלי.
די!
אני רוצה להבריא את עצמי ולהפסיק לסבול!
אחרי הצום הזה אמור להיות תחושה של ניקיון פנימי.
אני יודעת ש3-4 ימים ראשונים הולכים להיות לי קשים, ואני מקווה להתגבר על זה.
אני גם יהיה די עסוקה בימים אלו, אז אני מקווה לא להתעסק עם זה.
חוץ מניקיון פנימי אני ממש מקווה שאוריד 4-5 קילוגרמים מיותרים מהגוף שלי.
וזה ממש לא אכפת לי (כרגע) אם זה שריר/נוזלים או שומן.
חג ראש השנה עוד כמה שעות נכנס.
ואני נכנסת אל החג הזה עם רגשות מעורבים.
מצד אחד אני שמחה- התחלות חדשות זה תמיד כיף! מרענן.
מצד שני- אני לא יכולה להפסיק לחשוב על איך שאני נראית. ואני מרגישה שאני נראית נורא.
מכוונה הדגשתי את ה"אני מרגישה" כי ממש לא כולם חושבים כך.
אין לי מושג על מה התאוות אכילה הזו יושבת לי, אבל אני בטוחה שזה יושב לי על משו, ואני עוד אצליח לפתור את זה עם עצמי, אני בטוחה.
לא צריכה פסיכולוגית לא צריכה דיאטנים - את כל אלו ניסיתי ללא הצלחה מרשימה במיוחד.
היחידה שיכולה לעזור לעצמי - זו אני!!
יש לי אירוע בעוד חודש בדיוק!!
לפני חודש (מינוס פלוס) שקלתי 67.
וללא סיבה מיוחדת נראית לעין - העלתי כמעט הכל חזרה.
אני ממש מקווה שבחודש הזה אצליח להוריד לפחות עד 67.
אני יודעת שלחלק זה ישמע מלא ולא מציאותי.
אבל אני לגמרי רואה את זה קורה וחושבת שזה הכי הגיוני ומציאותי בעולם.
כי הגוף עוד לא הכניס את זה לתוך שומנים וכמו שאומרים תמיד "מה שעולה מהר גם יורד מהר"
אני בטוחה בטוחה בטוחה שאחרי השבוע צום הזה שיעבור בשלום ובקלות, אהיה בסביבות ה70 ק"ג.. (בתקווה לפחות
)
ועוד שבועיים בהם אוכל רק פירות וירקות עם קצת שקדים ואגוזים וארק עוד 3-4 קילו זה יהיה פנטסטי.
לא בטוח שאצליח לעשות הליכות בזמן הזה,
גם כי אני ממש לא אוהבת את זה -לא משנה כמה שניסיתי להאהיב את זה על עצמי
וגם כי זה כל התקופה של החגים וההכנות לאירוע, אז לכו תדעו אם יהיה לי זמן..
אבל אם כן - הרווחתי עוד כמה קילוגרמים..
בקיצור-
שתהיה לנו שנה טובה ומבורכת.
שנה מלאה בשמחה ומעשים טובים.
שנה שיתגשמו בה כל משאלות ליבנו לטובה.
נהיה שלמים עם עצמינו וגופינו וכך גם משקלנו (
) יגיע ליעדו..שנה של שפע וברכה.
שנה של הצלחה ובריאות איתנה.
פשוט שנה מתוקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
